"מפגש מחזור" נדיר של חברים לכיתה בגימנסיה הרצליה התקיים השבוע בין שלמה הלל למשולם ריקליס, שניהם בני 91. הראשון יו"ר הוועדה לשימור אתרים שגר היום ברעננה והשני איש עסקים שגר בתל אביב. המפגש של בני מחזור כ"ט כלל סיור נוסטלגיה במכון איילון, ששימש אז מפעל הנשק הסודי של ההגנה ברחובות. הם היו חברים גם בחג"ם - מסגרת האימונים של ארגון ההגנה בתיכונים. שניהם היו חברים בגרעין ההכשרה של הצופים, שלימים גויס על-ידי ההגנה לעבוד בהקמת המפעל. כאשר יזם הלל ב-1986 הקמת ועד ציבורי לשיקום מכון אילון. הוא פנה אז אל ריקליס וקיבל ממנו תרומה בסך 100,000 דולר (בערכים של 2015 - למעלה משני מיליון שקלים). בפגישתם השבוע הועלתה האפשרות שריקליס יתגייס לסייע למכון ולמבצע שיזם הלל, להבאתו ארצה מדרום אמריקה, של הסי-46, מטוס קומנדו שהביא עולים מבגדד לישראל, במסגרת מבצע מייקלברג בשנת 1947. משולם ריקליס השיב כי יפעל לסייע בגיוס הכסף הדרוש, משום ש"זו מטרה שראוי להתאמץ עבורה", כלשונו. המטוס אמור להיות מוצב באתר המורשת להעפלה בעתלית, לצד אוניית המעפילים שהובאה גם היא מחו"ל. במבצע שולם סכום כספי גבוה לשני טייסים אמריקנים שהסכימו להעלות במטוס תובלה מסוג קרטיס קומנדו שבבעלותם עולים בלתי-לגאליים לארץ-ישראל. ב-20 באוגוסט 1947 הטיסו השניים לבגדד את פעיל העלייה שלמה הלל, ולאחר התארגנות קצרה הועלו על המטוס בשעות הלילה כ-50 צעירים חברי תנועת "החלוץ". עם אור ראשון, נחת המטוס במנחת מאולתר שהוכשר ימים אחדים לפני כן על-ידי חברי הפלמ"ח בבקעת יבנאל. אורך המנחת היה 700-600 מטרים והוא סומן באמצעות הבערת אלומות קש. בתוך חמש דקות הורדו העולים, פוזרו בין יישובי האזור, והמטוס מיהר להמריא לרומא. בעקבות ההצלחה, הובאו בספטמבר אותה שנה באותה דרך 50 עולים נוספים, שהוטסו משדה נטוש ליד נאפולי שבאיטליה. לפי התכנון, היה על המטוס להמשיך מיבנאל לבגדד לביצוע טיסת העפלה שלישית, אך הטייסים סירבו לטוס שוב לעירק. למרות זאת, ב-20 בספטמבר 1947, הופיעו במפתיע שני הטייסים עם מטוסם בבגדד, נכונים לטיסה נוספת. למרות חוסר התיאום, אורגנה במהירות קבוצת עולים, אך גורמי העלייה סירבו לאשר את המראת המטוס, מחמת עוצר הלילה שהטילו הבריטים. בשעה 23:00 הצליחו לסיים את ההכנות להכשרת משטח הנחיתה ביבנאל למרות העוצר, והמטוס המריא מבגדד. לאחר מספר שעות, נחת המטוס ביעדו והעולים פוזרו במהירות בין יישובי האזור. הייתה זו הטיסה האחרונה במבצע, שנקרא על-שם שני הטייסים: הקפטן ליאו וסנברג וטייס המשנה, ששמו הפרטי היה מייק.