12 קרנות הון סיכון ישראליות גייסו 914 מיליון דולר בשנת 2014, הסכום הגבוה ביותר שגויס בשש השנים האחרונות. סכום הגיוס היה גבוה ב-68 אחוזים מ-544 מיליון דולר שגויסו בשנת 2013 על-ידי 11 קרנות, ו- 18 אחוזים מעל ממוצע שנתי של 777 מיליון דולר בעשור האחרון.
ארבע קרנות הון סיכון ותיקות הצליחו לגייס מעל 100 מיליון דולר כל אחת, ותפסו נתח כולל של 64 אחוזים מסך ההון שגויס ב-2014. הקרן הרביעית של כרמל ונצ'רס גייסה את הסכום הגבוה ביותר - 194 מיליון דולר, ובמאגמה גויסו 150 מיליון דולר לקרן רביעית, פחות משנתיים אחרי הקמת הקרן הקודמת שעמדה על 110 מיליון דולר. JVP ביצעה סגירה ראשונה (first closing) בסך של 160 מיליון דולר, מתוך יעד גיוס של 180 מיליון דולר לקרן השביעית שלה. בנוסף, הקרן השביעית של וינטג' ונצ'רס, קרן המשקיעה בקרנות אחרות, גייסה 144 מיליון דולר, כאשר מחצית מההון של הקרן מיועד להשקעות בישראל.
סכום הגיוס הממוצע לקרן הון סיכון ישראלית ב-2014 הגיע ל-76 מיליון דולר, 55 אחוזים מעל לממוצע בשנת 2013, שעמד על 49 מיליון, ו- 46 אחוזים יותר מ-52 מיליון דולר בממוצע ב-2012. הזינוק בהיקף הקרן הממוצעת משקף את העלייה במספר הקרנות בטווחי הביניים, מול ירידה במספר קרנות המיקרו, לעומת השנתיים הקודמות.
בארבע השנים 2011-2014, גייסו מיקרו קרנות הון סיכון - קרנות המנהלות הון מתחת ל-50 מיליון דולר - סכום מצרפי של 439 מיליון דולר או 14 אחוזים מסך ההון שגויס על-ידי קרנות ישראליות בתקופה זו. מגמת הצמיחה במספר קרנות המיקרו נבלמה חלקית, עם רק שלוש קרנות חדשות שגויסו ב-2014, לעומת ממוצע של תשע קרנות מיקרו בשלוש השנים הקודמות.
קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, ציין כי "חלון הזדמנויות חיובי יחסית לגיוסי הון סיכון איפשר לחברות ניהול שרצו בכך, להתקדם ממודל מיקרו קרן הון סיכון למודל קרן בטווח הביניים, המאפשר גמישות רבה יותר בביצוע השקעות. בין הקרנות שבחרו להשתדרג נמצאות אמיתי ונצ'רס וגלילות קפיטל, ונאלץ להמתין ולראות אם מיקרו קרנות אחרות יצטרפו למגמה או שמא יבחרו להמשיך ולפעול במודל של קרן מיקרו".
בצד השני של הסקלה, ניכרת התעוררות של קרנות הון סיכון המשקיעות בשלבים מתקדמים ומאוחרים, בהם חברות בשלבי צמיחה, להן מוצר קיים ושאיפות להרחבת המכירות. לחברות אלו פוטנציאל להתפתח לתאגידים בינלאומיים גדולים, והן מקדמות דרישה למימון בשלבים מאוחרים. קומרא קפיטל, שנוסדה על-ידי השותפים לשעבר באוורגרין, בועז דינטה וארז שחר, וכן קרן אגאט קוריאה הן שתי דוגמאות לקרנות הפעילות בפלח השוק המתפתח. לפחות חמש קרנות נוספות נמצאות בשלבי גיוס שונים ומיועדות להשקעה בחברות בצמיחה. מעניין לציין שקרנות בקבוצה זו משתמשות במגוון רחב יחסית של מנגנוני השקעה הכוללים מימון ישיר, השקעות הון פיתוח, הלוואות הון, מימון מזנין ופרייבט אקוויטי.
עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה ב-
KPMG סומך חייקין, הסביר: "מספר שיא של חברות פורטפוליו ישראליות מוערכות בשווים של מאות מיליוני דולרים, יחד עם הסנטימנט החיובי בנאסדק, מאפשר לקרנות הון הסיכון הישראליות להציג תשואות גבוהות ומקל על הגיוס של הקרנות. התשואה של קרנות הון סיכון בארץ ובעולם בשנתיים האחרונות הינה מהגבוהות שהיו, וכתוצאה מכך משקיעים חדשים מסין ומהשוק המוסדי בישראל מצטרפים למשקיעים המסורתיים בקרנות הון הסיכון הישראליות, כגון קרנות הפנסיה והאוניברסיטאות האמריקניות."
ההתפתחות של תעשיית הון הסיכון הישראלית מתועדת בשישה מחזורי גיוס, אשר הגיעו לשיא בשנת 2000, בה גייסו הקרנות הישראליות 2.9 מיליארד דולר. שפל נרשם בשנת 2003, בה גויסו רק 64 מיליון דולר. המחזור השישי של הגיוסים בתעשיה אשר החל ב-2011 הסתיים בדצמבר 2014 ונחתם בעליה עם גיוס של 3 מיליארד דולר בארבע שנים. מחזור שביעי שהחל רק לאחרונה, בראשית 2015, כבר נראה מבטיח.
מריאנה שפירא, מנהלת המחקר ב-IVC: "הנתונים שלנו מראים כי 19 קרנות הון סיכון ישראליות נמצאות כרגע בתהליכי גיוס, כולל שש קרנות של שחקנים חדשים לתעשיית הון הסיכון המקומית, והן מבקשות לגייס סכום מטרה מצטבר של כ-1.8 מיליארד דולר. אנו צופים שרוב הקרנות האלו יגייסו במהלך שנת 2015, ומאמינים שההון שיגויס יעמוד על כ-1.2 מיליארד דולר עד סוף השנה. כבר ראינו 200 מיליון דולר ראשונים למחזור הנוכחי, בהודעת הגיוס של 83נורת', שהוכרזה בשבוע שעבר", ציינה.
בתחילת 2015, ההון הפנוי להשקעות של קרנות הון הסיכון הישראליות עמד על 1.8 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 462 מיליון דולר (25 אחוזים) מוקצים להשקעות ראשונות, ויתר הסכום מוקצה להשקעות המשך.
