הקרן הקיימת ביטלה את האמנה משנת 1961 בינה לבין ה
ממשלה - הודיעה (יום ג', 20.1.15) קק"ל במכתב רשמי לממשלה. המשמעות היא שבעוד ששה חדשים, ב-28 ביולי, יהיה על הממשלה ו\או רשות מקרקעי ישראל להחזיר לקרן את כל המגרשים בבעלותה בישראל, המנוהלים כיום בידי רמ"י - כולל רוב המגרשים היקרים בתל אביב, ירושלים וערים אחרות.
במכתב לאקוני בן חמש שורות הודיעו היו"רים של הקרן הקיימת, ועוד חמישה דירקטורים, כי דירקטוריון קק"ל, המונה 37 חברים, החליט פה אחד (לא נמסר מתי) לבטל את האמנה בין הצדדים. לא נמסרו נימוקים.
הודעת קק"ל מעמידה את הממשלה בכלל, ואת ראש הממשלה
בנימין נתניהו בפרט, במבוכה רבה. צעדה של קק"ל חוקי, וכנראה אין לעשות נגדו. מבוכתו של נתניהו רבה במיוחד, מאחר שהוא מכהן כיום גם כשר האוצר, האחראי על הקשרים בין הממשלה לבין הקרן הקיימת.
"אם תאשרו את חוק ההסדרים - אנחנו פורשים" בנוסף, יכולה קק"ל להפעיל גם את סעיף 18 באמנה, המתיר לה לפרוש כמעט מיד, אם יהיה שינוי לרעתה באמצעות חקיקה של הכנסת. כידוע, מבקשת הממשלה להעביר בכנסת עד 30 ביוני את חוק ההסדרים, שיחייב את קק"ל להעביר למדינה 65% מהכנסותיה ממכירת קרקעות. כיום, משווקת הרשות את קרקעות קק"ל, ואמורה להעביר את התמורה, בניכוי הוצאות, לקרן הקיימת, 65% הם שווי ערך, על-פי הערכה, לכמיליארד שקל לשנה. הודעת קק"ל היא גם "ירית אזהרה", בנוסח: אם תאשרו את החוק - אנחנו פורשים.
בקק"ל אומרים, שבנוסף לכך הם זכאים לפרוש מיד, בשל מה שהם מתארים כהפרות מהותיות של האמנה - אירועים המאפשרים לכל צד, בכל חוזה, לבטל אותו. קק"ל מזכירה את ההפרות הבאות:
- האמנה קובעת שמועצת מקרקעי ישראל תהיה בת 13 חברים - 7 לממשלה ו-6 לקק"ל. בניגוד לכך, מונה המועצה כיום 10- חברים - 8 של הממשלה ו-2 של קק"ל. הדבר פוגע בזכותה של קק"ל להשפיע על קבלת החלטות בנושאים מהותיים. לדברי קק"ל, זהו שינוי לרעה.
- המדינה חייבת לקק"ל כ-1 מיליארד שקל, ולא פרעה את החוב עד היום.
- בניגוד לאמנה, לא ביקשה הממשלה את תגובת קק"ל לתוכנית הכלולה בחוק ההסדרים, ולא התייעצה אתה.
- הממשלה הכריזה, או מבקשת להכריז, על קק"ל כ"חברה לתועלת הציבור", דבר שיאפשר פיקוח על פעילותה וקבלת דיווח על כספיה. לדעת קק"ל, גם זוהי הפרה מהותית.
במשהו אירוניה אומרים בכירי קק"ל: "מה רוצים מאתנו? הרי ההיפרדות בין קק"ל לרשות המקרקעין תיצור מה שאתם, הממשלה, מבקשים כל הזמן לעשות - ביטול המונופול של רמ"י. גם
משה כחלון, המבקש להיות שר האוצר או שר הבינוי, מבקש ליצור תחרות בשיווק המגרשים. לאחר שנקבל את המגרשים שלנו, נשווק אותם לפי שיקולים כלכליים ולאומיים".