ארבע נשים חרדיות ועמותה להעצמת כוח נשי עתרו (יום א', 25.1.15) לבית המשפט העליון נגד ועדת הבחירות המרכזית בדרישה להורות לוועדה לחייב את המפלגות החרדיות המדירות נשים מרשימותיהן לכנסת לכלול גם נשים ברשימות לכנסת, לפי שיקול דעתן של המפלגות, להתנות אישור הרשימות לכנסת ה-20 בהכללת נשים כלשהן ולהציג לאלתר פרקטיקה אופרטיבית בה יכולות נשים מהציבור החרדי להציג מועמדותן לרשימתן לכנסת הקרובה ולכנסות הבאות.
עוד עתרו נגד הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה בדרישה לחייבה לנמק מדוע לא תפעל בהתאם להחלטת הממשלה 2331 מיום 14.12.2014, ולפיה יש למנוע הדרה במרחב הציבורי ולשאוף לייצוג שוויוני לשני המינים.
פני פחות משבועיים הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית עתירה למתן צו עשה בשמן של אמונה ויט, מיכל אביכזר, רות קוליאן, רותי יהושע ומזל חורי, שדרשו להשתלב ברשימות לכנסת של שס, של
יהדות התורה ושל העם איתנו. אולם יו"ר ועדת הבחירות, שופט בית המשפט העליון
סלים ג'ובראן, דחה את העתירה עוד ביום ההגשה בטענה, כי לא נמצא לו מקור סמכות להתערב ברשימות. עם זאת, השופט גו'בראן ציין שלדעתו "ראוי ונכון לשלב נשים ככל הניתן ברשימות המועמדים בבחירות לכנסת".
רשימות המועמדים בכל המפלגות אמורות להיות מוגשות לוועדת הבחירות המרכזית עד ל-29 בינואר וזו מחויבת לבדוק את תקינותן עד 30 יום לפני מועד הבחירות הכלליות. המפלגות החרדיות הצהירו שאין בכוונתן לאפשר יצוג נשים ברשימותיהן ומתקנוניהן אף עולה, שאכן אין בהן כל מקום לנשים. בנוסף, בתקנוני שס ואגודת ישראל (חלק ממפלגת יהדות התורה) נקבע במפורש, שאישה תוכל להצטרף רק לגוף נפרד שקשור למפלגה מבחינה ארגונית ורוחנית אך לא אליה עצמה.
העותרות - רותי יהושע ומזל חורי המזוהות עם מפלגת העם איתנו של
אלי ישי, אמונה ויט המזוהה עם מפלגת יהדות התורה ושרון פרידמן המזוהה עם שס - ציינו כי הן מצביעות דרך קבע לרשימות החרדיות וכי הן מכבדות את הרבנים ואת הדרך ההלכתית, אך מעוניינות גם בשילוב נשים ברשימות החרדיות לכנסת.
לטענתן, מפלגות הן גוף דו מהותי שבהן אמורים לחול עקרונות השוויון לתאגידים ציבוריים וממשלתיים. "המגמה הכללית של המשפט הישראלי בשנים האחרונות הינה להרחיב את תחולת עקרונות המשפט הציבורי על גופים הפועלים בתחום המשפט הפרטי, ומקיומן של זכויות יסוד מוגנות המשפיעות על החדרתם של עקרונות התנהגות ציבוריים כלליים על גורמים פרטיים הפועלים במסגרת המשפט הפרטי. קל וחומר שכך כאשר עסקינן במפלגות, שסיעותיהן הן אורגן בלתי נפרד של בית המחוקקים הישראלי, ועל כן, יש היום מגמה להחיל עליהן את הכללים הנהוגים במשפט הציבורי, כגון חובת מכרזים, ביקורת וכדומה", ציינו.