הצפיה בתינוק המגיח לאוויר העולם היא ללא ספק אחד האירועים המשמעותיים ביותר בחייו של האב.
אך מחקר חדש גילה כי אבות מסוימים צריכים דווקא לשמור מרחק מחדר הלידה משום שהם עלולים להחריף את כאב הצירים של היולדת.
נוכחותו של גבר בזמן הלידה הפכה פופולרית מאז שיעור הלידות החל לרדת בשנות ה-70, ובמקביל למחקרים קודמים שגילו כי נשים הרות זקוקות לכמות נמוכה יותר של משככי כאבים כשבן זוגן נוכח בלידה.
ולמרות זאת, המחקר החדש, שנעשה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת קולג' לונדון, גילה כי נשים שלא נהנות מאינטימיות רגשית עם בן הזוג חוות כאב רב יותר אם הוא בסביבה.
המחקר גילה כי עוצמת הכאב עליה דיווחו 39 נשים שקיבלו דקירה באצבעות לא פחתה כתוצאה מנוכחות הבעל בסביבה. ובמקרים רבים נוכחותו של בן הזוג גרמה לכאב אף להחריף, במיוחד בקרב נשים שנמנעו מקרבה רבה מדי במערכת היחסים שלהן.
התאמה אישית החוקרים ציינו כי מטרת המחקר הייתה להבין דפוסים של הימנעות מקרבה במסגרת מערכת היחסים וניסיון לגלות אם תבנית אישיותית כזו ואופי מסוים של קרבה קובע אם בן זוג תומך מפחית את הסבירות של חווית הכאב.
במסגרת הניסויים הנשים קיבלו פולסים מכאיבים, במידה מתונה, באצבעות הידיים ונתבקשו לדרג את עוצמת הכאב. החוקרים מדדו גם את הפעילות החשמלית במוח, שגברה בתגובה לפולסים המכאיבים, כדי לבחון את הקשר בין הכאב עליו דיווחו הנשים לבין תפקוד המוח.
בנוסף, כל אישה מילאה שאלון כדי למדוד את מידת הקרבה שהייתה לה עם בן הזוג, ורמת האינטימיות הרגשית בינהם.
המחקר גילה כי ככל שהמשתתפים נמנעו מקרבה במסגרת מערכת היחסים שלהם, כך עוצמת הכאב שנחוותה כשבן הזוג הרומנטי נכח בחדר הייתה גבוהה יותר, הן על-פי הדיווח והן על-פי סריקות המוח.
לעומת זאת, נוכחות של בן זוג לא הייתה בעלת השפעה כלשהי, לא לטובה, ולא לרעה, על הכאב של הנשים שחשו קרבה במערכת היחסים.
בסה"כ, המחקר הראה כי תמיכה של בן זוג במהלך חווית הכאב צריכה להתאם למאפייני אישיות אינדיבידואליים ולהעדפות בהמודדות.
אנשים הנמנעים מקרבת יתר עשויים לגלות כי נוכחות בני הזוג דווקא פוגעת בדרך ההתמודדות שלהם עם הכאב.
המסקנות אליהן הגיעו החוקרים על בסיס המחקר הנוכחי נתמכו גם בממצאי הפעילות החשמלית במוח שהושפעה מנוכחות בני הזוג באותה מידה כמו זו שעליה דיווחו הנשים, במיוחד באזורים במוח הקשורים לעיבוד איומים על הגוף.
