שי ברס סידר לחברו ג'וב בנתיבי ישראל

מנכ"ל חברת נתיבי ישראל לשעבר, שי ברס, נושא באחריות ישירה להתקשרות בלתי תקינה של החברה עם המהנדס דוד גת, שקיבל ממנה 3.3 מיליון שקל - ללא מכרז ובניגוד לתקנות חובת מכרזים. ברס התפטר מתפקידו עם קבלת טיוטת דוח מבקר המדינה. כך מגלה (יום ד', 28.1.15) המבקר, יוסף שפירא. ברס - שהיה מנכ"ל נתיבי איילון לפני שמונה למנכ"ל נתיבי ישראל - פעל לכך שגת יהיה היועץ המומחה שאיתו תתקשר החברה לצורך בדיקה בנושא מחלוקות בינה ובין קבלנים. ברס לא דיווח לגורמי החברה על היכרותו עם גת, וכך קיים חשש שהוא פעל בניגוד עניינים. גת לא היה כלול במאגר הספקים של נתיבי ישראל, החברה פסלה על הסף שלושה מועמדים נוספים ולא פנתה לספקים נוספים לצורך בחינת ההתקשרות עימם. ההתקשרות איתו בוצעה בניגוד לתקנות חובת המכרזים ובניגוד לנוהלי החברה עצמה, וברס אפשר לסמנכ"ל תכנון וביצוע לאצול לגת את סמכותו.

חשש להלבנת הון

גת דן בדרישות חריגים שהועברו אליו בלא שקדמו לכך דיונים של הגורמים המוסמכים לבצע בקרה ראשונה, קודם שיוחלט על העברת המחלוקת לבירור חיצוני. כך נעקפו הגורמים המוסמכים והמורשים, ואת הסכום שבמחלוקת פסק מי שאינו מוסמך לכך ובלא שהתקיימו הבקרות הנדרשות. גת אף אישר לשלם לשני קבלנים סכומים גדולים מאלו שהיו במחלוקת: 18.5 מיליון שקל לאחד בעוד המחלוקת הייתה על 17 מיליון שקל, ו-16 מיליון שקל לאחר בעוד המחלוקת הייתה על 9 מיליון שקל בלבד. בדיון בוועדת המכרזים, אשר נסב על אישור תשלום לקבלן בהתאם לחוות הדעת של גת, לא אפשר ברס ל"שומרי הסף" בחברה - היועץ המשפטי וסמנכ"ל הכספים שלה - להביע את דעתם בחופשיות ולהציג עמדות שונות משלו, ולא אפשר ביצוע דיון חופשי בדעות הנוגדות את עמדתו. אופן תפקודו של ברס אינו עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין, קובע שפירא. ההסכם שנחתם בין החברה ובין גת הורחב שבוע בלבד לאחר מועד חתימתו, באופן שסכומו כמעט הוכפל - דבר המעורר חשש לפיצול מלאכותי בין הפרויקטים לבדיקה שנכללו בהסכם המקורי ובין הפרויקט שנוסף לו שבוע לאחר חתימתו. התשלום שקיבל גת הוגדל מ-280,000 שקל ל-480,000 שקל, ללא אישור ועדת המכרזים. לאחר שפג תוקף ההסכם, הרחיבה אותו החברה פעם נוספת באופן שיחול על פרויקטים נוספים, והעניקה לגת עוד 400,000 שקל, שוב ללא אישור ועדת המכרזים. בסופו של דבר שילמה נתיבי ישראל לגת 1,195,468 שקל - ללא הליך תחרותי ובניגוד לתקנות המכרזים. סכום זה היה גבוה ב-172,000 שקל מזה שהיה אמור לקבל - משום שנתיבי ישראל הצמידה את התעריפים למדד ספטמבר 2005, חמש שנים לפני תחילת ההתקשרות. כל הכסף לא שולם לגת, אלא לחברות שבבעלותו ובבעלות בנו - דבר המהווה לא רק חריגה מההסכם ועקיפה של דיני המכרזים, אלא מעורר גם סוגיות מס ואף סוגיות בתחום הלבנת ההון. יתרה מזו: גת היה מבעלי חברה קבלנית גדולה, שהחלה בהליכי פירוק בשנת 2004 מאחר שצברה חובות של 370 מיליון שקל. במצב שבו נותן שירות או ספק, שהוא בעל חברה המצויה בהליכי פירוק, מעביר חוזה שלו לספק אחר - יכולה נתיבי ישראל למצוא עצמה נותנת יד להברחת נכסים מקופת פירוק, מזהיר שפירא.

אדם חיצוני בתפקיד רגיש

בחברה פועלת ועדה לאישור חריגים ושינויים, שאותה ממנה המנכ"ל. ועדת החריגים חולשת על מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור וחשופה למידע פנימי חסוי של החברה. תפקיד יו"ר ועדת החריגים בחברה הוא אחד התפקידים המרכזיים והרגישים ביותר במסגרת הבקרה הפנימית בחברה. בניגוד להוראת רשות החברות ונוהלי החברה, ותוך חריגה מסמכותה, החליטה ועדת המכרזים למנות את גת ליו"ר ועדת החריגים, אף על-פי שאין הוא נמנה עם עובדי החברה. גת מילא תפקיד זה שנה וחצי וקיבל בתמורה 2.4 מיליון שקל - כנגד חשבונות שלא פירטו את שעות העבודה ואת השירותים שביצעו הוא וצוותו. הבקרה הפנימית בחברה נאלמה דום אל מול מצב זה. גת קיבל באותה תקופה תשלום נפרד תמורת בדיקת דרישות קבלנים לתוספת תשלום, למרות שאמור היה לעשות זאת במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת החריגים. בין שני התפקידים שמילא גת - יו"ר ועדת החריגים ובודק מחלוקות בין החברה לקבלנים - היה ניגוד עניינים מוסדי אינהרנטי: הוא דן בעבודות חריגות של קבלנים, ובמקביל ביצע חוות דעת לגבי המחלוקות הכספיות שבין אותם קבלנים לחברה. ועדת המכרזים קבעה שהוא לא יעסוק בכל תפקיד אחר בהיותו יו"ר ועדת המכרזים, אך החלטה זו נותרה על הנייר. במקביל, עבד גת באותה תקופה עבור חברה קבלנית גדולה שנתיבי ישראל העסיקה אותה וחברות-בנות שלה וחברות הקשורות אליה.

ליקויים באיזונים ובבלמים

שפירא מסכם: "הביקורת מצאה כשלים חמורים בהתנהלות החברה בכל הנוגע להתקשרותה עם יועץ למתן חוות דעת לגבי דרישות קבלנים לתוספות תשלום מהחברה, ובנוגע למינויו לתפקיד יו"ר ועדת החריגים, ובהתנהלות המנכ"ל, שי ברס, בכל הנוגע להתקשרות החברה עם היועץ למתן חוות דעת בנושא דרישות קבלנים. "מערכות של איזונים ובלמים בגופים ציבוריים נועדו להבטיח התנהלות על-פי אמות מידה ציבוריות ולמנוע התחזקות יתר של גורם אחד או של גורמים ספורים שיפעלו ללא ריסון וללא פיקוח ובקרה של ממש. הביקורת העלתה ליקויים במערכת האיזונים והבלמים בחברה. ממצאי דוח זה מעידים על ליקויים בהתנהלות מערכות הבקרה בחברה. "על החברה להקפיד לנהוג על-פי כללי מינהל תקין בכלל פעילויותיה, ובייחוד בכל הנוגע למתן אישורים לתשלומים חריגים. על החברה לחזק את שומרי הסף ואת מערכות הבקרה בה, כדי למנוע הישנות כשלים חמורים בהתנהלותה כמפורט בדוח זה".