ועדת אייל, שבדקה את נושא הפקות המקור בטלוויזיה, ממליצה לחזק את ההפרדה בין משדרים למפיקים חיצוניים, ולבזר את ההפקות כך שלא תרוכזנה בידי מספר קטן של "מפיקי בית". כך עולה (יום ג', 27.1.15) מפרטי הדוח המתפרסמים היום, אשר הוגשו בשבוע שעבר למשרד התקשורת. סבירות יישומו של הדוח בעתיד הקרוב מוטלת בספק, לאור תקופת הבחירות.
ההפרדה תיעשה על-ידי הגדרת האחוז המקסימלי של הפקות קנויות מגורם אחד, לא רק לפי זמן השידור של ההפקות - אלא גם לפי הסכום המושקע בהן. הוועדה קובעת כי ישנו קושי של מיעוט גורמים משדרים, מול ריבוי גורמי יצירה והפקה. מצב זה יוצר לחץ הגורם להשתלטות של משדרים על ההפקות הקנויות.
כדי לשמור על אינטרס המפיקים וגורמי היצירה בהפקה הקנויה, הוועדה ממליצה לשמר אצלם חלק מהותי בזכויות היוצרים והמסחור. המשדר הרוכש הפקה לשידור בישראל, יוכל לקבלה לבלעדיות שלא תעלה על שלוש שנים, ולקבל לכל היותר מחצית מזכויות היוצרים והמסחור. הפקות בהן חלקו של הגורם המשדר עולה על מחצית, תיחשבנה כהפקות עצמיות שלו, ולא תיספרנה במכסת ההפקות הקנויות.
עוד ממליצה הוועדה שהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, והמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין, תיצורנה שקיפות בשוק לגבי דיווחן של הפקות כקנויות או כהפקות עצמיות של המשדר, באמצעות פרסום באתר האינטרנט שלהן רשימה עדכנית ומתעדכנת תדיר של ההפקות שדווחו כקנויות. הסיבה לכך כי אחת התופעות שתוארו בפני הוועדה הינה שימוש ב"מפיק בפועל" בזמן שההפקה נשלטת על-ידי הגורם המשדר, כך שהיא מהווה הפקה עצמית ואסורה לדיווח כחלק ממכסת ההפקות הקנויות.
המלצה נוספת קובעת כי על הרשויות לדרוש הצהרת מנהלים לגבי כל הפקה המדווחת כקנויה. בשילוב השקיפות הציבורית ביחס להגדרת ההפקה כקנויה, במקרה שהתנאים יופרו, גורמי ההפקה יוכלו להפעיל זכותם להגשת תלונה לרשות המוסמכת או תביעה לבית המשפט. "אין בכך לפסול ולו לרגע, את העבודה האיכותית ואת שיתוף הפעולה הפורה בין כל הגורמים המעורבים - משדרים, מפיקים, ויוצרים. יצירת שקיפות ואמינות תפעל לטובת כל המעורבים, ותמנע לא רק הפרות, אלא גם חשש להפרה, וגם חרושת שמועות מזיקה במקרים שלא הייתה הפרה", נמסר מן הוועדה.
הוועדה ממליצה גם על הגדרות חדשות שתיושמנה בחקיקה ראשית.
בצד המלצותיה, הוועדה גם מסבירה את הימנעותה מלהמליץ על צעדים אחרים שנתבקשה לגביהם: כך, הוועדה אינה ממליצה לקבוע הפרדה מלאה בין מפיקים למשדרים, שכן היא מכירה בחשיבות העבודה המשותפת ביניהם, ואינה ממליצה לקבוע הפרדה מלאה בין מפיצים למשדרים, שכן גם כאן יכולים להיות יתרונות לגודל ולטווח, שהמשדר רשאי ליהנות מהם.
כמו-כן, היא אינה ממליצה לקבוע מסמרות לגבי מערך התשלומים והתמלוגים בהפקות הקנויות שכן קיימים די גופים המייצגים יוצרים ומגינים על זכויותיהם, כמו שקיימת די תחרות בין סוכנים ומפיקים שונים, כדי לאפשר למקטע זה של השוק לפעול באופן חופשי ללא הסדרה ממשלתית.
כן היא ממליצה להימנע מרגולציה במקום שכשלי השוק אינם חריפים.
