"התאמנו בלהרוג מעבר לגבול"

"רבים ממפקדי צה"ל בתחילת שנות החמישים לא ידעו לקרוא מפה" - קבע תת-אלוף בדימוס, צורי שגיא-שינקין, בסדנת אלפרדו להפקת לקחים, שהוקדשה לאישיותו הצבאית של אריאל שרון ולתרומתו להתפתחותו של צה"ל. הדוברים הרצו אחרי שצפו בהצגה "הר" בתיאטרון "נוצר" בבת-ים, שנושאה: דמותו של שרון. "כשאריק הגיע לגדוד 890 עם אנשי ה-101, ב-1954 הוא בחן את כשירותם של קציני הגדוד והטיל עליהם משימות ניווט מעבר לגבול", סיפר צורי. "כולם נכשלו, והוא זרק אותם מהגדוד. כך נשארתי כסמל מפקד יחיד בפלוגה. שרון שלח אלי לבחינה קצינים נוספים. אחד מהם סרן, איש אצ"ל לשעבר שהיה כלוא בכלא עכו. שרון שלח אותו לפקד על פטרול מעבר לגבול רצועת עזה. לאחר שהלכנו בלילה כברת דרך, פתאום הוא צעק: 'הנה ערבי'. הוא שלח חייל להתקדם אל הערבי בזחילה ולירות בו. באמצע הדרך הורה לחייל לחזור, לקח ממנו את הנשק ופקד עליו להרוג את הערבי בסכין. החייל התקדם עד הדמות, ולפתע נשמע צעקה: 'זה לא ערבי, זה שיח חצב'. סיפור זה מאפיין את אריק ומאפיין את צה"ל באותו תקופה" ציין צורי. תת-אלוף בדימוס, אמציה חן, סיפר שב-1970, כשהיה סגן מפקד סיירת "שקד" ושרון היה אלוף פיקוד דרום, הוא נשלח עם 16 לוחמים לצלוח את התעלה ולהרוג חיילים מצריים. יחידה אחרת של "שקד" נתקלה בערבים ופתחה באש, לפני הזמן המתוכנן. המצרים האירו את השמים בפצצות תאורה. פצ'י ופקודיו התגלו. הם הבחינו לא רחוק מהם בחיילים מצריים. איש מהם לא ידע ערבית. פצ'י החל להשמיע צווחות ששמע מגששים בדויים ב"שקד". המצרים התפתו לחשוב שמדובר בבדואים מסיני, ולא ירו. פצ'י ופקודיו הגיעו אל המצרים והרגו את כולם, חמישה במספר. למחרת בתחקיר, פצ'י היה בטוח שכולם יהללו את תפקודו. להפתעתו, קטע אותו הרמטכ"ל חיים בר-לב באמצע דבריו וגער בו: "היה עליך לפתוח מיד באש ולברוח" סיפר פצ'י. "השבתי לו למרות היותי רק סרן והוא רב אלוף: 'את חמשת המצרים ניתן היה להרוג בארטילריה. המשימה שאלוף הפיקוד הטיל עלינו הייתה להמחיש למצרים את יכולתו של צה"ל, וזה מה שעשינו'. הרמטכ"ל, שביקש בהערתו לפגוע באריק, שתק". מקרה זה מבליט את המלחמה שבר-לב וחבריו ניהלו באריק מאז מהפכת ה-101. המנחה, ד"ר אורי מילשטיין, סיפר על פגישותיו הרבות עם שרון, לרבות פגישה לפני טיסת שניהם לניו-יורק, למשפט של שרון נגד העיתונאי דודו הלוי והשבועון "טיים מגזין" בקשר לפרשת סברה ושתילה, שבו מילשטיין היה עד מומחה מטעם ההגנה, ההגנה. התנאי של מילשטיין היה שלא יקבל שום תשלום, כדי שלא יאמרו ששרון קנה אותו. באותה פגישה שלפני הטיסה התבדח אריק על חשבון מילשטיין ואחר כך התנצל, בתקווה שמילשטיין לא נפגע ולא יבטל את טיסתו. מילשטיין השיב: "אריק, אני רגיש אך לא רגשן". "אורו עיניו של אריק שרון", סיפר מילשטיין, "והוא אמר: 'גם אני רגיש אך לא רגשן'. משפט זה מבטא יותר מכל את אישיותו של אריק שרון בקריירה הצבאית ובקריירה הפוליטית שלו", סיכם.