שלושה שבועות בדיוק לאחר שהגיש עו"ד חיים שטנגר, עתירה לבג"ץ באמצעות עורכי-דינו, עו"ד אורי פנטילט ועו"ד ארנון שצמן, בדרישה לקבלת תעודת עיתונאי במסגרת היותו כותב בלוג קבוע באתר News1, קיבל עו"ד שטנגר מלשכת העיתונות הממשלתית אישור לשכת העיתונות הממשלתית. אולם למרבה ההפתעה תוקף תעודה זו הינו פג בתאריך 21.1.2015. למעשה, הנפיקה לשכת העיתונות הממשלתית לעו"ד חיים שטנגר, תעודת עיתונאי חסרת כל תוקף, שכן סמוך למועד הנפקתה ולהגשת העתירה לבג"ץ נגדה בידי שטנגר, בחודש ינואר 2015, שלחה היא לו אישור תעודת עיתונאי מחוסרת כל תוקף. ללא כל קשר לאישור לשכת העיתונות הממשלתית, בכוונת עו"ד שטנגר לפעול לקבלת תעודת עיתונאי ולא אישור לע"ם וכל עוד לא תנפיק לו לשכת העיתונות תעודת העיתונאי, כפי שנדרשה לעשות בעתירתו לבג"ץ, בכוונתו להמשיך בהליכים המשפטיים, בבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נגד לשכת העיתונות הממשלתית עד לקבלת תעודת העיתונאי, לה הוא זכאי כחוק - בהיותו כותב בלוג קבוע באתר מחלקה ראשונה. עו"ד חיים שטנגר מסר בתגובה: "באחד מסיפורי חלם מסופר על אב שרכב על חמור ובנו הקטן הלך לידו. בא אדם ונזף בו, מדוע בנו הקטן, מכתת רגליו והוא רוכב על החמור. ירד האב מהחמור ונתן לבנו הקטן לרכוב על החמור. בא אדם ונזף בילד, למה רוכב הוא על חמור רך בשנים ומכביד עליו. ירד הילד הקטן מהחמור ונשאו, האב ובנו, החמור על כתפיהם והלכו עמו, כל הדרך עד לעיר הבירה. נזכרתי בסיפור זה, בכל הקשור להתנהגותה של לשכת העיתונות הממשלתית, כלפיי. תחילה סרבה לתת לי תעודת לשכת עיתונות ממשלתית, הניתנת לעיתונאי שזה עיסוקו. נאלצתי להגיש השגה לוועדה שבראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עו"ד הראל לוקר ואז החליטה ועדה זו על סירובה להעניק התעודה הנ"ל, אלא תחת זאת, העניקה לי "אישור לשכת עיתונות ממשלתית", שהינו אישור, שניתן למי שעבודתו בעיתונות, לתקופה של שנה, המתחדש בהתאם לנסיבות וניתן למי שאין עיקר עיסוקו בעיתונות. לבסוף, קיבלתי, היום, תאריך 1.2.2015, אישור לשכת עיתונות ממשלתית, שתוקפו פג, בתאריך 21.1.2015, כך שקיבלתי אישור חסר תוקף, שנשלח אליי, בידי לשכת העיתונות הממשלתית. מתברר, כי בכל הכבוד הראוי, חלם אינה עיר בפולניה, אלא מציאות חיים עכשווית, בועטת, החיה בלשכת העיתונות הממשלתית, שליד משרד ראש הממשלה, חיים משל עצמה".