בית המשפט המחוזי בתל אביב מתבקש (1.2.15) לבטל פסק בוררות שניתן על-ידי השופט בדימוס
יצחק שנהב, בו הכריע בתביעה למתן פסק דין הצהרתי לפי הלכת השיתוף בין בני הזוג המנוחים דליה ויהודה יפה, שהותירו אחריהם נכסים בעשרות מיליוני שקלים.
הבקשה הוגשה על-ידי ילדיה של דליה, בטענה ששנהב טעה בדבר הדין החל וביישום הדין, ובכך נישל את אמם מהרכוש שנוצר בעשרות שנות נישואיה. לדבריהם, במשפט קצר אחד נפלו טעויות יסודיות: "נקודת המוצא בפסיקה היא כי בית המשפט יורה על שיתוף בנכסים כאשר ניתן להוכיח על יסוד אמות מידה שנקבעו בפסיקה שלכך התכוונו הצדדים".
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד נסים שלם, נאמר, כי שנהב חוזר על הדברים בוואריאציות שונות, שכולן מדברות על "הלכת שיתוף הסכמית", מוסד שחלף מפסיקת בית המשפט העליון לפני שנות דור, ותחתיו נקבע שיח של "הלכת שיתוף נורמטיבית" ו"הלכת שיתוף קישורית". לדברי המבקשים, במקרה הנדון יש להחיל את ה"אמא" של הלכת השיתוף על יחסי הממון והרכוש שבין הוריהם, וזאת לנוכח הראיות הנסיבתיות החד-משמעיות המצדדות בשיתוף.
לטענתם, הוריהם ראו עצמם שותפים בכל הנכסים שנצברו, ואולם שנהב עצם את עיניו ואטם את אוזניו, והתעלם ממסכת משפחתית של צבירה משותפת של נכסים. לטענת המבקשים, במהלך 35 שנות נישואיהם של הוריהם התרבו נכסיהם, ואולם שנהב ייחס את כל ההשבחה של הנכסים לחברה שנוסדה שנה וחצי לפני הנישואין, ובכך התעלם מהלכה מושרשת לפיה השבחה של נכס חיצוני היא נכס העומד בפני עצמו, ועליו יחולו כל הדינים החלים על נכס פנימי.
