שליש מהקשישים בני 70 ומעלה המגיעים לבית-החולים כאשר הם מתפקדים בצורה טובה, משתחררים עם ירידה ברמות התפקוד וכמחצית מדווחים על ירידה בתפקוד חודש לאחר השחרור. כך עולה (ג', 3.2.15) ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה.
ד"ר אנה זיסברג וד"ר אפרת שדמי, מהחוג לסיעוד באוניברסיטה, שערכו את המחקר, מסבירות: "חולה שמגיע להתאשפז בעקבות מחלה קשה, כגון סיבוכים של דלקת ריאות או בעיות לב, מצפה בעת שחרורו להיות במצב בריאותי טוב יותר מאשר לפני שנכנס לבית-החולים, אך בפועל לא תמיד כך הדבר".
החוקרות ד"ר זיסברג וד"ר שדמי, יחד עם ד"ר נורית גור-יעיש מהחוג לסיעוד, תלמידת המחקר אורלי טונקיך וד"ר גרי סינוף מהחוג ללימודי זקנה באוניברסיטה, ביקשו לבדוק האם יש משהו באשפוז עצמו שגורם לכך.
"אותנו עניין מה קורה במהלך האשפוז שמשפיע על כך שאנשים עצמאיים חווים התדרדרות בתפקוד הבסיסי שלהם. מדוע אנשים מגיעים על הרגליים ולפעמים יוצאים על כיסא גלגלים", אמרה ד"ר שדמי.
המחקר נערך בשיתוף ד"ר חנה אדמי, מנהלת הסיעוד במרכז הרפואי רמב"ם וד"ר חן שפירא וחיה פקר, מהנהלת המרכז הרפואי כרמל. המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 684 איש בני 70 ומעלה שהתאשפזו במחלקות פנימיות של שני בתי-החולים, בעקבות מחלה או מצב בריאותי שלא אמור להשפיע באופן משמעותי על התפקוד שלהם.
מנתוני המחקר עולה, כי כשליש מהמאושפזים השתחררו במצב תפקודי ירוד מאשר היו לפני האשפוז ו-46% דיווחו על ירידה בתפקוד חודש לאחר שיחרורם מבית-החולים בהשוואה לתפקוד שלהם מהתקופה שלפני המחלה שהובילה לאשפוז.
מהממצאים התברר, כי אחד הגורמים המרכזיים לירידה בתפקודם של הקשישים לאחר שיחרורם, הוא הפחתת הניידות במהלך האשפוז.
לדברי החוקרות, החולים מאמצים לעיתים קרובות את התפיסה כי מי שחולה, כדאי שישכב במיטה, כשהתברר כי כמחצית מהחולים לא יצאו מחדרם במהלך האשפוז.
"חוסר הניידות מוביל לירידה במסת השריר וכתוצאה מכך, עלול לגרום לקשישים קושי בתפקוד היומיומי ולסיבוכים אחרים. מחקר זה מראה לראשונה, כי מעבר לגורמי סיכון רבים אחרים לפני ובמהלך האשפוז עצמו, ניידות היא גורם משמעותי, והקפדה על ניידות יכולה להשפיע מאוד על התפקוד לאחר השחרור", אמרה ד"ר זיסברג.
גורמים נוספים שנמצאו חשובים הם שימוש בקתטר למתן שתן או במכנסון שלא לצורך, שינויים הקשורים לטיפול בתרופות שינה ותזונה לקויה. כך, בממוצע משתתפי המחקר דיווחו, כי צרכו כ-60% מהמנה היומית המומלצת במהלך ימי האשפוז. הסיבות לתזונה מופחתת נבעו מהסיבות הבאות: הטעם אינו הטעם שהמאושפז רגיל אליו, חוסר תיאבון וצום לצורך בדיקות שונות.
לדברי החוקרות, ההמלצה החשובה ביותר היא לעודד את הניידות של המאושפז - אפילו במסדרון או בחדר עצמו. "לעיתים אנחנו רוצים לסייע לאדם החולה ולעשות במקומו. אבל אם אנחנו רוצים באמת לעזור לו, כדאי לעודד אותו לעצמאות ככל הניתן. בנוסף, חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ומלאה ככל שניתן על-מנת לאפשר לגוף את תהליכי ההחלמה המיטביים", ציינה ד"ר זיסברג.
"לירידה בתפקודם של החולים לאחר שחרורם מבית-החולים יכולות להיות השפעות עתידיות קשות כמו: צורך בשיקום, אשפוז במוסד סיעודי, נפילות, ירידה באיכות החיים ואפילו מוות. חשוב מאוד לזהות את גורמי הסיכון הקשורים למהלך האשפוז ולדאוג לשינויים בכדי למנוע תוצאות אלה. בעקבות המחקר מתבצע היום מחקר המשך בשני בתי-החולים והוטמעו שינויים במערכי הטיפול בזקנים", סיכמו החוקרות.
