השופט
צבי גורפינקל, מבכירי השופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לא יישם כהלכתו את תיקון 113 לחוק העונשין. כך קובע (יום ג', 3.2.15) בית המשפט העליון. זוהי הפעם השלישית בשבעת החודשים האחרונים בה מציין בית המשפט העליון עובדה זו. יצוין עם זאת, כי הביקורת המאוחרת יותר עדיין מתייחסת לגזרי דין שנתן גורפינקל לפני הערותיו של בית המשפט העליון.
גורפינקל עוסק בעיקר בפלילים, ובימים אלו הוא מכריע בעניינו של
צבי בר. בעבר דן גורפינקל בין היתר בענייניהם של
דני דנקנר,
ארקדי גאידמק ו
ערן מזרחי. במקרה הנוכחי, דחה בית המשפט העליון את ערעורו של ויקטור מזרחי על חומרת העונש שגזר עליו גורפינקל בשל חמישה מעשי שוד בבנקים - 93 חודשי מאסר. השופט
מני מזוז אומר:
"אמנם, יש מידה של צדק בטרוניית המערער בכל הקשור להעדר פירוט והנמקה בגזר דינו של בית המשפט קמא, כנדרש לפי תיקון 113 לחוק העונשין. כפי שציין השופט רובינשטיין, 'המחוקק בנה תפריט של הנחיות הנמקה, ועל בית המשפט לעמוד בהן, גם אם יש בהן טרחה מסוימת מעבר לאשר הורגל בו טרם התיקון'. בענייננו, בית המשפט המחוזי אכן לא עמד בדרישות החוק בעניין זה. אולם בעובדה זו, כשלעצמה, אין בהכרח כדי להצדיק התערבות בגזר דינו של בית משפט קמא".
באוגוסט שעבר קבע השופט
ניל הנדל, כי גורפינקל יישם בצורה לקויה את תיקון 113. באותו מקרה - של מהגר בלתי חוקי שהורשע בשוד - אמר גורפינקל, שאינו צריך לעסוק במתחם הענישה, שכן העליון גוזר במקרים כאלו 46-42 חודשי מאסר. הנדל ציין, כי אין בסקירת פסקי דין של בית המשפט העליון כדי לצאת ידי חובת ההנמקה, אם כי באותו מקרה נדחה הערעור על חומרת העונש.
הנדל הוסיף לגבי המתחם: "קביעה שמתחם העונש הוא בין 42 חודשים לבין 46 חודשי מאסר בפועל, על פניה, מעוררת קושי. הטעם בדבר הוא כי מתחם כה צר הופך אותו למעין מתחם חובה המצמצם יתר על המידה את שיקול דעתה של הערכאה המבררת. כשם שאין לקבוע מתחם פתוח מדי כך אין לקבוע מתחם סגור מדי".
ביוני שעבר הפחית בית המשפט העליון מחצית מעונשו של פלשתיני שהורשע בביצוע שוד והעמידו על שנתיים מאסר, כאשר השופט
צבי זילברטל אומר: "מתחם הענישה אשר נקבע בגזר דינו של בית המשפט המחוזי אינו תואם את נסיבות ביצוע העבירה, אינו מתיישב עם מדיניות הענישה הנוהגת ועם פסיקתו של בית משפט זה, וקביעתו לא נעשתה תוך יישום מלוא הוראות תיקון 113 לחוק".
זילברטל קבע, כי גורפינקל לא הפריד בין האירועים בהם הורשע הנאשם, כפי שקובע תיקון 113, אלא התייחס אל השהייה הבלתי-חוקית והשוד כאירוע אחד. בקביעת מתחם הענישה הוא התחשב רק במדיניות הענישה, והתעלם ממרכיבים נוספים ובהם התכנון שקדם לעבירה, הנזק שהייתה צפויה לגרום, הנסיבות שהביאו לביצועה והאלימות שהופעלה במהלכה. ואילו בתוך המתחם התעלם גורפינקל מפסיקתו של בית המשפט העליון במקרים דומים.
