פיטורי עובדת בהריון בסמוך למועד בו הם מצריכים קבלת אישור של משרד הכלכלה, צריכים להיעשות בצורה מוקפדת יותר מבחינת הנוהל והצורה. כך קובע (27.1.15) שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, דורי ספיבק.
ספיבק מזכיר את הפסיקה לפיה "על-מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסוימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא", אך מוסיף:
"עם זאת, לדעתנו בסיטואציה כמו זו שלפנינו, שבה ביקשה מעסיקה לפטר עובדת כשהיא בהריון, ושתקופת העסקתה התקרבה אל רף ששת החודשים הקבוע בחוק עבודת נשים, שממנו ניתן היה לפטרה באישור הממונה בלבד, היה מקום להחיל 'כללי טקס' צורניים מחמירים יחסית.
"כך, בעוד שכלל אין חובה לזמן לכל שימוע בכתב, בנסיבות שכאלה לדעתנו נכון לחייב מעסיק לזמן לשימוע בכתב, ולהעלות על הכתב את הטענות שיש לו בקשר לעבודתה. כך, בעוד שככלל אין חובה לערוך פרוטוקול לשימוע, לדעתנו בנסיבות שבהם מבקש מעסיק לפטר עובדת המתקרבת לתקופה המוגנת על-פי חוק עבודת נשים, חובתו לערוך פרוטוקול שימוע בכתב.
"חיוב בקיום 'כללי טקס' צורניים מחמירים שכאלה לשימועים הנערכים בנסיבות שכאלה אמור לא רק לסייע בידי עובדות, אלא גם לסייע בידי מעסיקים, שכן ככל שבהמשך הדרך תטען העובדת שפיטוריה היו נגועים באפליה, יהיו בידיהם ראיות שבכתב להוכיח שלא כך היה".
הדברים נאמרו במסגרת החלטתו של ספיבק לחייב את חברת גלובל אפריקה תעשיות לשלם 25,000 שקל לאלינור מויאל, שפוטרה בחודש החמישי להריונה בהליך שימוע רווי פגמים. נציגי הציבור הלן מרמור וגרשון עמל הסכימו עם ספיבק. את מויאל ייצג עו"ד אברהם נונו, ואת גלובל אפריקה - עוה"ד איריס ירדני ויפית איקורט
