קופות החולים יכולות לתקוף משפטית החלטות של נציב תלונות הציבור במשרד הבריאות בנוגע למימון טיפולים ותרופות, אך התערבותם של בתי המשפט תהיה רק במצבים חריגים ביותר. כך קובע (10.2.14) בית הדין הארצי לעבודה.
השופטת
סיגל דוידוב-מוטולה אומרת, שהדרך הפתוחה בפני הקופה היא להגיש עתירה מינהלית נגד הנציבות, אך "מתחם ההתערבות לפי פסיקת בית המשפט העליון בהחלטות נציב תלונות הציבור הינו 'צר במיוחד' ו'שמור למצבים חריגים ביותר'". בית הדין הותיר בצריך-עיון את רמת הביקורת על הנציבות, כאשר דוידוב-מוטולה אומרת מה יהיו השיקולים במקרה כזה:
"תכלית ההסדר החקיקתי ובמסגרתו הסדר האכיפה; סוג הזכויות שנדון במסגרת ההחלטה וחשיבותן (כאשר בהקשר זה אין בהכרח סימטריה בין קופת החולים לבין המבוטח); מידת מומחיותו של נציב הקבילות והמעמד שהוקנה לו על-ידי המחוקק; האם השאלה שנדונה בהחלטה הינה משפטית או שמא מקצועית-רפואית בעיקרה; דרך ניהול ההליך בנציבות לרבות זהות הגורם המחליט; האם ההחלטה ניתנה לאחר שמיעת עמדות הצדדים ותוך מתן אפשרות לצדדים להתייחס לעמדות הגורמים עימם בוצעה היוועצות (תוך לקיחה בחשבון של הצורך בקיומו של הליך מהיר ולא מסורבל); האם יש להתיר שמיעת ראיות בבית הדין על-אף שמדובר בתקיפה של החלטה מינהלית".
הדברים נאמרו במסגרת דחיית ערעורה של מכבי שירותי בריאות על חיובה להמשיך ולממן לחולת סרטן השד טיפול בתרופת ההרצפטין. נציבות תלונות הציבור הורתה למכבי להמשיך במימון, בית הדין האיזורי דחה את עתירתה ובית הדין הארצי דחה את ערעורה.
הנשיא
יגאל פליטמן, השופט בדימוס
עמירם רבינוביץ ונציגי הציבור שי צפריר ויצחק דויטש הסכימו עם דוידוב-מוטולה. את מכבי ייצגו עוה"ד אסף רנצלר וניר נורדן, את המדינה ייצג עו"ד דורון יפת, ואת החולה - עו"ד שירה פרידן.
