"מעולם לא נתקלתי בדיסוננס כזה, כמו הפער בין המילים הגבוהות בפסקי דין בעבירות כלכליות, לבין ענישה מאוד מתונה. רק במקרים מאוד נדירים נשלחו אותם נאשמים למאסר. התוצאה הייתה בלתי מתקבלת על הדעת". כך אומר (13.2.15) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חאלד כבוב, המוביל את מגמת ההחמרה בענישה בעבירות ניירות ערך. הוא דיבר בכנס של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
כבוב הוסיף, כי בעבר ישב בתיקי פשע חמור, והענישה שם הייתה חמורה בהרבה - למרות שגם שם מדובר על עבירות שנועדו להעשיר את כיסו של העבריין. "הפגיעה של עברייני שוק ההון באינטרס הציבורי היא רוחבית ומרחיקת לכת, כי כולנו מושקעים שם", הדגיש. "לא יעלה על הדעת שנאשם שהעשיר את כיסו בכמה מיליונים ייצא בשלושה חודשי עבודות שירות, וזו הייתה התוצאה ברוב המכריע של התיקים".
לדברי כבוב, "אני לא אגיד שהיה עליהום, אבל הייתה ביקורת מאוד קשה כאשר שלחתי נאשם לעשרה חודשי מאסר על שימוש במידע פנים". הוא הזכיר, כי כתב בגזר הדין שאין הבדל בין עבירה כזו לבין שוד בנק, וכי ענישה קלה יותר תעביר מסר שבית המשפט מקל ראש בעבירות אלו. בית המשפט העליון גיבה ענישה זו ואף קבע שיש להחמיר עוד יותר בעתיד.
החשש הגדול של כבוב "החמרת הענישה אינה תוצאה של מדיניות שיפוטית, אלא משום שכיום יש הבנה הרבה יותר גדולה מאשר לפני כמה שנים לגבי חשיבות שמירת הטוהר בשוק ההון, שרוב הכסף בו הוא שלנו", הדגיש כבוב. "כל מעילה יכולה להביא את המשקיעים להעביר את כספם למדינות מתוקנות יותר. זה החשש הגדול שלנו. הגיע הזמן לתקן במעט את העיוות שהיה נהוג בענישה בעבירות כלכליות".
כבוב צופה, כי הכלל יהיה שחברה תשא באחריות על כל מעשה של אורגן שלה, והנטל יהיה עליה להוכיח שלא ידעה על מעשיו. "הכלל יהיה שחברה שלא תיישם פעולות אכיפה, תורשע בפלילים - גם אם לא עשתה שום דבר בעצמה וגם אם לא נהנתה מאותם מעשים", צופה כבוב לנוכח המדיניות המתגבשת של
OECD. "שעה וחצי נחקרתי בידי 14 חוקרים מהארגון, זה היה ממש אינקוויזיציה", העיר בחיוך על מפגשו עם נציגי הארגון שביקרו בישראל.
עו"ד ציפי גז, היועצת המשפטית של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, אמרה, כי בשנים 2014-2012 נעשה שימוש רק שבע פעמים באפשרות לסגירה מותנית של תיקי ניירות ערך. מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד אורלי דורון, ציינה שהשימוש בכלים המינהליים שבידי המדינה בתחום ניירות הערך נעשה בזהירות רבה.
הציבור אינו מבדיל כבוב העיר, כי טועה מי שחושב ש"האכיפה המינהלית היא הלוקסוס של האכיפה", משום שעשויות להיות לה השלכות כספיות כבדות מאוד. עו"ד
נוית נגב ציינה, כי הציבור אינו מבדיל בין מי שהוענש בהליך מינהלי לבין מי שהורשע בהליך פלילי. היא הוסיפה, כי יש לתת את הדעת על העובדה שהבדיקה המינהלית נעשית בידי אותה מחלקה המבצעת את החקירות הפליליות.
עו"ד שוני אלבק אמר, כי קיימת פגיעה בהתרעה כאשר רק תאגיד נושא בעונש, בעוד נושאי המשרה בו יוצאים נקיים. דורון הסכימה, שעל פניו מדובר בחוסר שוויון, הפרקליטות אינה ממהרת לעשות זאת, ובמקרים הבודדים שנעשה שימוש באפשרות זו - היה מדובר בתקדים בו התאגיד היה הנשכר העיקרי מהעבירה, אשר גם שאבה עידוד מאווירה ארגונית. "ככלל זה לא נכון להעמיד לדין תאגידים ולייתר את האורגנים. זו לא המדיניות הרצויה ובדרך כלל גם לא הנוהגת", הבהירה.
עו"ד
אילן סופר אישר את דבריה של דורון והעיר, כי יש רשויות אכיפה אחרות, המגישות כתבי אישום רק נגד תאגידים. "זה עניין של מודָה וסוג של פרוטקשן: לוקחים את הקנס מהתאגיד ופוטרים את נושאי המשרה", טען.
