שר החוץ,
אביגדור ליברמן, קיבל מהמדינה 64,980 שקל בתוספת מע"מ למימון הגנתו בפרשת מינוי השגריר בבלרוס, בה זוכה. כך מוסר (יום ב', 16.2.15) משרד המשפטים.
ליברמן ביקש לקבל מהמדינה 978,606 שקל כהחזר על הגנתו בפרשת החברות, בה נסגר התיק נגדו, ובפרשת מינויו של
זאב בן-אריה לשגריר בבלרוס בה כאמור זוכה והמדינה לא ערערה על זיכויו. ליברמן הגיש חשבוניות, ולפיהן שילם לאורך השנים למשרד
יעקב וינרוט 411,733 שקל; למשרד אדרת-שמחוני 234,000 שקל; וכן עוד 562,203 שקל למשרדים אלו ולפרופ'
שלום לרנר, מתוכם לא אושרו לו לצורכי מס 332,873 שקל.
הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות
לנושאי משרה ולעובדי מדינה דנה בנושא ביולי 2014 והחלטתה מתפרסמת כעת. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, אמי פלמור, החליטה שאין מקום לחרוג מהסכומים המירביים הקבועים בנוהל לפיו היא פועלת, ולפיכך קבעה שהמדינה תעניק לליברמן 43,320 שקל בתוספת מע"מ. הוועדה גם החליטה להגדיל את הסכום ב-50%, לאחר שקבעה שההוצאות של ליברמן היו סבירות בנסיבות העניין.
משרד המשפטים מפרסם גם את ההחלטות המפורטות בענייניהם של השרים שספגו ביקורת נוקבת בדוח
מבקר המדינה על אסון הכרמל -
יובל שטייניץ,
יצחק אהרונוביץ ו
אלי ישי. ההחלטות התקבלו במארס 2013 בישיבה בראשה ישב האפוטרופוס הכללי, דוד האן.
ישי, שהיה אז שר הפנים, ביקש 326,100 שקל בתוספת מע"מ, שהורכבו מ-228,000 שקל למשרד גדעון פישר ו-98,100 שקל למשרד אשכול בורובסקי. בשל האחריות המיוחדת שהטיל עליו המבקר, נקבע שהוא יקבל רק 50,000 שקל.
שטייניץ, שהיה אז שר האוצר וכיום השר לעניינים אסטרטגיים, ביקש 60,000 שקל בתוספת מע"מ - מחצית לפרופ' אריאל בנדור ומחצית למשרד
צבי אגמון. גם הוא קיבל 50,000 שקל, וגם זאת בשל האחריות המיוחדת שהטיל עליו המבקר.
אהרונוביץ, שהיה אז ועודנו השר לביטחון הפנים, ביקש לכסות את שכרו של עו"ד דורי קלגסבלד. הוא ציין, כי המשרד לא יבקש תשלום מעבר לזה שתקבע הוועדה. גם אהרונוביץ קיבל 50,000 שקל.
החלטה נוספת המתפרסמת נוגעת ל
שר התחבורה, ישראל כץ, אשר ביקש לקבל 134,900 שקל בעקבות חקירה שהתנהלה נגדו, בה נחשד במינויים פוליטיים כאשר שימש כשר החקלאות, ואשר הסתיימה בלא הגשת כתב אישום. כץ ביקש לקבל את הסכומים ששילם למשרד יעקב וינרוט (58,500 שקל) ולמשרד
רם כספי (76,400 שקל). ביולי 2013 החליטה הוועדה לאשר לכץ החזר של 50,500 שקל, כאשר בין היתר ציינה שלא מצאה הצדקה להעסקת שני משרדי עורכי דין.
