נאור: פסילת זועבי - במנותק מפסיקת בג"ץ

הדיון בפסילתה של חנין זועבי מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-20, מנותק מהחלטת בג"ץ לפיה היא תומכת טרור - החלטה שניתנה כאשר אושרה השעייתה מפעילות בכנסת. כך אומרת (יום ג', 17.2.15) נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, בדיון על פסילתם של זועבי וברוך מרזל. השופט חנן מלצר שאל את בא-כוחה של זועבי, עו"ד חסן ג'בארין, כיצד הוא מתמודד עם החוק הקובע שמועמד ששהה במדינת אויב - ייראה כמי שתומך במאבק מזוין, שכן היא נסעה לקטאר. ג'בארין השיב, כי קטאר אינה מדינת אויב, וכי כל חברי הכנסת הערבים נסעו לסוריה. מלצר אמר, שהנסיעה הייתה בתקופת מבצע "צוק איתן", וג'בארין השיב, כי הנסיעה הייתה כאשר נדמה היה שהפסקת האש קרובה. המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, שאל האם הצטברות התבטאויותיה של זועבי לא מלמד על תמיכתה בטרור, וג'בארין השיב בשלילה. לדברי רובינשטיין, יש משמעות לאירוע בנצרת בו איימה זועבי על שוטרים ובגינו יש אפשרות שתועמד לדין. ג'בארין השיב, כי זועבי הצהירה שהיא מצטערת על האירוע שלדבריה אינו מאפיין אותה. הנשיאה מרים נאור שאלה את נציג ישראל ביתנו, עו"ד יואב מני, כיצד יש להוכיח לדעתו שזועבי תומכת בטרור, והוא השיב שדי בהתבטאויותיה שאינן שנויות במחלוקת. השופט עוזי פוגלמן העיר, כי בנושא פסילת מועמדים - בית המשפט העליון אינו מפעיל ביקורת שיפוטית, אלא הוא חלק מתהליך קבלת ההחלטות. את נציגת המדינה, עו"ד נטע אורן, שאל רובינשטיין, מתי לשיטת היועץ המשפטי נעבר הגבול המחייב פסילה. "האם זה צריך להגיד: יחי הטרור, וזה צריך להגיד: בואו נצא להרביץ לערבים?". היא השיבה, כי מדובר בשאלה קשה שנשאלה בלשכת היועץ, והמסקנה הייתה שכל אמירה - קשה ככל שתהיה - צריכה להתפרש על-רקע מכלול מעשיו של המועמד. רובינשטיין: "מה משמעות ההצטברות של הדברים שלה?". אורן השיבה, כי במקרה של זועבי ומרזל מדובר רק בדיבורים ולא במעשים נוספים, שאמנם מטרידים מאוד - אך הצטברותם אינה מצדיקה את פסילתם.