העליון: זועבי ומרזל יוכלו להתמודד לכנסת

בית המשפט העליון ביטל (יום ד', 18.2.15) את פסילתה של ח"כ חנין זועבי מהרשימה הערבית המשותפת ואת פסילתו של ברוך מרזל מרשימת "יחד" בבחירות לכנסת ה-20. פסק הדין ניתן בלא נימוקים, שכן החוק מחייב את בית המשפט העליון להכריע בנושא לכל המאוחר 23 יום לפני הבחירות, כך שהנימוקים יפורסמו במועד מאוחר יותר. ועדת הבחירות המרכזית פסלה את זועבי ברוב גדול לאחר שקבעה, כי מעשיה והצהרותיה מהווים תמיכה בטרור. מרזל נפסל על חודו של קול לאחר שנקבע, כי התבטאויותיו מהוות גזענות. על-פי החוק, נדרש אישורו של בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים לפסילת מועמד מהתמודדות לכנסת. זועבי טענה, כי היא אינה תומכת בטרור וכי התבטאויותיה היו לגיטימיות. מרזל טען, כי שינה את עמדותיו מאז היה חבר בתנועת כך וכי אין הוא תומך בגזענות. השופטים שאלו במהלך הדיון בעיקר האם הצטברות של אמירות ומעשים בעניינה של זועבי אינם מטים את הכף לחובתה, והאם מרזל באמת שינה את עמדותיו. בראש ההרכב עמדה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, ולצידה ישבו בו המשנה אליקים רובינשטיין והשופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן, יורם דנציגר, צבי זילברטל, חנן מלצר, ניל הנדל ויצחק עמית. ההחלטה ניתנה ברוב דעותיהם של שמונה שופטים אל מול דעת יחיד של רובינשטיין. שר החוץ, אביגדור ליברמן, שהיה בין יוזמי ההחלטה לפסול את זועבי, אמר בתגובה, כי פסק הדין הוא "אות קלון על מצחה של הדמוקרטיה הישראלית, שאינה יודעת לנהוג כדמוקרטיה מתגוננת בעת הצורך. החלטת בית המשפט העליון היא מצערת ומקוממת, משום שכל מי שעיניו בראשו יודע שזועבי עברה על החוק האוסר על מי שתומך בטרור ובמאבק מזוין נגד מדינת ישראל או שולל את קיומה כמדינה יהודית לכהן בפרלמנט שלה". הוא הצהיר, כי לאחר הבחירות תפעל ישראל ביתנו לשנות את החוק, כך שבית המשפט העליון לא יוכל לפסוק בעתיד בצורה דומה. עו"ד חסן ג'בארין, אשר ייצג את זועבי, אמר בתגובה: "הפער שבין השיח המתלהם והגזעני בוועדת הבחירות, שמתייג את חברי הכנסת הערבים כתומכי טרור, לבין החלטות בית המשפט אשר מבטלות את הפסילות פעם אחר פעם, מעיד על השיקולים הפסולים העומדים בבסיס החלטות הוועדה". לטענתו, ועדת הבחירות מבקשת להכפיף את הפוליטיקה הערבית לפיקוחו של הרוב היהודי, ולכן "הגיע הזמן להוציא את הסמכות הזו מוועדת הבחירות ולהעבירה לגוף שיפוטי אחר".