המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, שוב מפגין את האנושיות הייחודית לו. והפעם: באמירה לזכרו של
ראובן שמיע המנוח, שהיה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים עד פטירתו באוגוסט שעבר.
אדיב מזהר ערער על חומרת העונש שגזר עליו שמיע לאחר שהורשע בשוד קשישה - 38 חודשי מאסר בפועל. רובינשטיין דחה את הערעור באומרו, כי שמיע איזן כיאות בין השיקולים השונים וכי המדיניות בנוגע לשוד קשישים חייבת להיות מחמירה: "האדם הקשיש הוא חוליה חלשה בחברה, טרף קל, בשל חולשתו הפיסית המלווה לעתים קרובות חוסר ביטחון, שהעבריין השודד ממהר לנצל. בתי המשפט הן אחת מחוליות ההגנה על הקשישים, ועליהם למלא תפקידם".
היה זה אחד מפסקי הדין האחרונים של שמיע, מציין רובינשטיין, ומוסיף: "ברוח פסק דינו של השופט שמיע ע"ה וכנר לזכרו, ובמישור האנושי, סבורים אנו כי על רשויות שירות בתי הסוהר לתת דעתן באשר להמשך דרכו של המערער בחייו
בעתיד ולסייע, בבוא העת בעזרת הרשות לשיקום האסיר, לשיקומו, כדי שלא ימשיך בחיי רחוב ופשע; אך גם המערער עצמו צריך לרצות להיעזר, ועליו לתת את ליבו להתנהגותו בהמשך המאסר". השופטים
יצחק עמית ו
מני מזוז הסכימו עם רובינשטיין.