יהודה דורון, שהיה גזבר קיבוץ שפיים וגנב ממנו 16.5 מיליון שקל, ירצה שבע שנות מאסר - ולא 8.5 כפי שגזר עליו בית משפט השלום. כך קובע (יום ד', 18.2.15) בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בשנים 1998-1996 גנב דורון צ'קים של הקיבוץ בסך 2.8 מיליון שקל, תוך ניצול היותו מורשה חתימה וביצוע רישומים כוזבים בהנהלת החשבונות של הקיבוץ. את הכספים הפקיד בחשבון על שמו ובחלקם רכש וילה בקיסריה, אותה הציג לחברי הקיבוץ ככזו שנרכשה על-ידי קרוב מארה"ב. בשנים 2002-1998 גנב דורון 13.7 מיליון שקל מחשבון שהחזיק בנאמנות עבור הקיבוץ שהיה רשום על שמו, וזאת בין היתר באמצעות העברות בנקאיות מחשבון הנאמנות לחשבון על שם אשתו, וכן באמצעות הפקדת שיקים ישירות מחשבון הקיבוץ לחשבון זה. משם העביר דורון את הכספים לפינלנד (מולדתה של אשתו) וללוקסמבורג.
הנשיאה
דבורה ברלינר, סגן הנשיאה
ג'ורג' קרא והשופטת
מרים סוקולוב הציעו לדורון כבר בדיון לחזור בו מהערעור על הרשעתו. הם קובעים, כי אין מקום להתערב בממצא העובדתי לפיו דורון גנב את הסכום שצוין, החזיר בעל כורחו 7.2 מיליון שקל כך שהקיבוץ עדיין ניזוק ממעשיו ביותר מ-8 מיליון שקל. עוד נקבע, כי מתחם הענישה שהוצב בבית משפט השלום - 16-8 שנות מאסר - הוא ראוי, אך הוחלט להתערב במיקומם בו של דורון ושל רעייתו קתרינה.
המחוזי החליט להקל בעונשו של דורון, כפי שהציע לצדדים להסכים כבר במהלך הדיון, בשל מספר סיבות. הראשונה היא חלוף הזמן: נדרשו חמש שנים להגשת כתב האישום, ועוד שש שנים עד לסיום ההליך - תקופה ארוכה במיוחד, גם אם מביאים בחשבון שדורון הקשה על חשיפת האמת. השנייה היא ההחמרה במצבו הבריאותי של דורון. השלישית היא אובדן הביטחון וקורת הגג שהיו מנת חלקו כחבר קיבוץ והשבר המשפחתי שנגרם לבנותיו.
הנימוק השלישי הביא גם להקלה בעונשו של קתרינה דורון, שיעמוד על עשרה חודשי מאסר במקום 18 חודשים. המחוזי הותיר בעינם את הקנסות שהוטלו על השניים - 1.5 מיליון שקל ו-100,000 שקל בהתאמה - ואת חיובו של יהודה לפצות את הקיבוץ ב-500,000 שקל. את המדינה ייצגו עוה"ד
ירון גולומב ו
אלעד פנחס מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).