המרכז האקדמי פרס פיטר שלא כדין את המשפטנית הבכירה ד"ר
אורית קמיר. נשיא המרכז, פרופ'
רון שפירא, מסר עדות שנמצאה לא אמינה ולא מדויקת. כך קובעת (16.2.15) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, שרון אלקיים.
קמיר פוטרה בידי שפירא באפריל 2012, לאחר שנעדרה משתי הרצאות באוגוסט 2011 בשל נסיעת עבודה לשיקאגו. שפירא והמרכז טענו, כי הייתה זו הפרת משמעת חמורה, שכן קמיר לא תיאמה כנדרש את הנסיעה ואת היעדרותה. אולם אלקיים קבעה שקמיר פעלה כנדרש, הודיעה מראש על הנסיעה ואף כללה את תאריכי היעדרותה ואת תאריכי השלמת ההרצאות במידע שמסרה לסטודנטים.
בניגוד לדבריו של שפירא, לפיהם לא ידע מראש על הנסיעה, קובעת אלקיים ששפירא כן ידע עליה. על עדותו של שפירא אומרת אלקיים, כי הוא לקה ב"ערפולי זיכרון", התחמק ממענה לשאלה מתי נודע לו על הנסיעה, ולא רק שהוא ידע מראש על הנסיעה - אלא אף נתן לה את אישורו. זאת, כאמור, בניגוד לגירסתו של שפירא בתצהירו ובעדותו.
לדברי אלקיים, מאחר שבית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס החל את פעילותו רק באותה שנה, שרר בו אי-סדר ולא היה נוהל מסודר בנוגע לנסיעות לחו"ל. קמיר דיווחה על הנסיעה למנהלת משאבי האנוש של המרכז, פעלה
בתום לב ולכל היותר שגתה בהפעלת שיקול דעתה. לא הייתה זו הפרת משמעת ובוודאי שלא הפרת משמעת חמורה, קובעת אלקיים. קמיר לא הייתה חייבת לתכנן את הנסיעה כך שלא תתנגש עם חובותיה למרכז, שכן המועדים נבעו מאילוצים של הגורם המזמין, והמרכז גם לא ביקש ממנה לשנות אותם.
עוד אומרת אלקיים כי מה שבאמת הפריע למרכז לא היה היעדרותה של קמיר, אלא העובדה שנסעה לחו"ל. הוכח שהיא עמדה בקשר עם הסטודנטים גם בשהותה בשיקאגו, ולא נסתרה גירסתה לפיה ניצלה את שהותה שם גם כדי להתכונן להרצאותיה במרכז האקדמי. לבוסף מציינת אלקיים, כי קמיר התנצלה על השתלשלות העניינים - אך למרות זאת פוטרה.
לאור כל אלו קובעת אלקיים, כי הפיטורים נעשו שלא כדין משום שלא הייתה עילה לצעד כה קיצוני נגד קמיר. היא קבעה שהמרכז ישלם לה פיצוי של 60,000 שקל בגין הפיטורים הבלתי-מוצדקים, ושעליו לשלם לה 300,000 שקל נוספים - השכר לו התחייב לשנת ההעסקה השנייה שנמנעה ממנה (25,000 שקל לחודש). עוד חויב המרכז בתשלום 70,000 שקל בשל הזכויות הפנסיוניות שנמנעו מקמיר ובתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל.
