מדינת ישראל מייצרת לעצמה את הרוב המכריע של הביצים הנצרכות בישראל, בהיקף כ-2 מיליארד ביצים בשנה. בתקופות בהן הביקוש עולה על ההיצע, בעיקר סביב ראש השנה ופסח, מאשר משרד החקלאות ופיתוח הכפר (על סמך המלצת מועצת הלול) ייבוא ביצים מאירופה, בכדי למנוע מחסור בשוק.
כחלק מהשקיפות הצרכנית, על-פי חוק היבואנים מחויבים בסימון ארץ המקור על כל ביצה וביצה מיובאת, בכדי לאפשר לצרכן לבחור את המוצר אותו הוא מעוניין לרכוש מתוך ידע.
בכדי לאפשר לצרכן לקבל החלטות צרכניות הנכונות עבורו, מפרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר "מדריך לצרכן" למקרא הסימון המופיע על הביצה, המסמל את ארץ המקור של הביצה. ביצים עליהן לא מופיעות אותיות - המשמעות מדובר בביצים מייצור מקומי. מדי שנה מיובאות לישראל כ-100 מיליון ביצי מאכל, משלוש מדינות: הולנד, ספרד וטורקיה.
נימון הוא:
הולנד NL
ספרד ES
טורקיה TR
ד"ר שלמה גראזי, רופא וטרינר ראשי לייבוא ויצוא בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: "כחלק מהמהלכים הצרכניים הרבים שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר מקדם, אנו מעדיפים תמיד לבדל את התוצרת המקומית מהתוצרת המיובאת. כך גם הביצים המיובאות מחויבות בסימון, בכדי לאפשר לצרכן לקבל החלטות צרכניות הנכונות עבורו. מבחינתנו, חוסר סימון פוגע גם ביצרן וגם בצרכן".
היתר יבוא ביצים קובע כי הביצים המיובאות מחויבות לעמוד בכל הקריטריונים הווטרינריים המחמירים הנדרשים מביצים מייצור מקומי. מפקחי משרד החקלאות המקבלים אליהם את הביצים המיובאות בודקים את תעודות הבריאות, ומוודאים כי רופא וטרינר ממשלתי חתם על הצהרת הבריאות של מדינת המוצא. בנוסף, נציגי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הישראלי מבצעים בדיקות במדינות המוצא (בכל ענפי הייבוא של מוצרים מן החי), במסגרתן נבדק מערך הפיקוח הווטרינרי ומתקני הייצור (משחטות, בתי מטבחיים וכו') בהם בודקים עקיבות חומרי הגלם, תוכניות בטיחות מזון, תנאי הייצור ותהליך הייצור עצמו ועוד.
