|
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה (יום ב', 23.2.15) במהלך דרמטי להפחית את הריבית לחודש מרס 2015 ב-0.15% לרמה של 0.1% בלבד. במקביל, הודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.25%± ל-0.1%±. הבנק מסביר כי ההחלטה להוריד את הריבית נובעת מהדפלציה במשק. מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, על-רקע ירידה במחירי האנרגיה, ירידה מתוכננת במחירי המים וירידה חדה יחסית בסעיף הדיור. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.5%, תוך שירידת מחירי האנרגיה הפחיתה באופן ישיר את המדד ב-0.7%. ההפחתה החד-פעמית של מחירי החשמל צפויה להפחית את מדד פברואר ב-0.3%. לאחר פרסום מדד ינואר נותרו הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מכל המקורות מתחת לטווח היעד, ובציפיות לטווחים הארוכים נרשמה ירידה קלה, אל מרכז תחום היעד. בנק ישראל מתייחס גם לנעשה בעולם, וציין כי האינפלציה במשקים העיקריים ממשיכה לרדת לרמות שפל, כשבנקים מרכזיים שונים נקטו החודש בצעדי הרחבה מוניטרית נוספים. בארה"ב נרשמה צמיחה מעט מתונה מהצפוי, ושוררת אי-ודאות לגבי מועד תחילת העלאת הריבית שם. "בנק ישראל לוקח סיכון לא מבוטל" - בועז צליח, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות "טופ אלפא", מסר בתגובה: "באופן מפתיע ובשונה מתחזיותיהם של מרבית הכלכלנים במשק, בנק ישראל פרסם היום את החלטת הריבית בה הודיע על הורדת הריבית לרמה של 0.1%. נראה כי נתון המדד לחודש ינואר, לפיו ירדו המחירים בשיעור שנתי של 0.9%, נתון המצביע על סביבה אינפלציונית ממותנת, הכריע את הכף באשר להחלטת הריבית וגבר על נתוני הצמיחה החזקים שהתפרסמו על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והצביעו על מגמה הפוכה. להערכתנו, בבנק ישראל מאמינים שנתוני הצמיחה המפתיעים של הרבעון האחרון נבעו מירידה חד-פעמית בפעילות הכלכלית, במהלך הרבעון השלישי של 2014, כתוצאה ישירה של מבצע צוק איתן. נראה כי בבנק סבורים שהנתונים אינם מהווים אינדיקציה לשיפור כלכלי בר קיימא במשק ומנסים להחיות את מנועי הצמיחה באמצעות הורדת הריבית, כאשר לנגד עיניה של הנגידה פלוג, עומד הצורך בהחלשת השקל שהתחזק לאחרונה כנגד סל המטבעות ועשוי להקשות על המשך התאוששות המשק והאצת הצמיחה."
- אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי, אמר כי "ההורדה תואמת את ציפיותינו המוקדמות, אנו מניחים כי בנק ישראל הגיע להחלטה לאור אינדיקאטורים שונים כמו- מדד דצמבר השלילי, תיסוף השקל מול הדולר בחודש האחרון ומדיניות מוניטרית מרחיבה שהנהיגו בנקים מרכזיים רבים ברחבי העולם. הצעד הינו אמירה של הבנק המרכזי על נכונותו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו, עד תומם, על-מנת להמשיך ולתמוך בצמיחה במשק ולהחזיר את האינפלציה לתוך תחום היעד שנקבע (1-3 אחוז). אנו מניחים כי בחודשים הבאים, לאחר מדד פברואר, נחזור לראות מדדים חיוביים עקב האצה מסוימת בפעילות במשק, גידול בצריכה הפרטית וסיום תהליכי הורדת מחירים מבניים כמו מים וחשמל. לאחר ההורדה הנוכחית כלי הריבית כבר אינו אפקטיבי כלל ויהיה מעניין לראות באילו דרכים נוספות יתמוך בנק ישראל במשק במידה ויידרש לכך".
- יוסי פריימן מפריקו מסר כי "בנק ישראל פעל כצפוי והפחית את שער ריבית השקל במטרה לתמוך ביצוא ולצמצם את היבוא. המהלך הינו הכרחי על-רקע מלחמת המטבעות הגלובלית והפחתת הריבית המבוצעת ע"י מדינות במטרה לתמוך בתנאי הסחר כפי שבוצע במדינות כבאירופה, שוויץ ארה"ב אוסטרליה, רוסיה ואף סין. להערכתנו בטווח הקצר גורמי הפיחות נותרו תקפים ותומכים בפיחות השקל לעבר רמת ה-3.95 ש"ח לדולר ויותר אולם בראיה לטווח ארוך השקל עשוי לשוב ולהתחזק לעבר רמת 3.70 ופחות".
- עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי באפסילון בית השקעות, מסר בתגובה להורדת הריבית: "בנק ישראל מציין את התיסוף שחל בשקל בשבועות האחרונים כסיבה המרכזית להפחתת הריבית. מלחמת המטבעות הגלובלית שמתחוללת בימים אלו הכריחה את בנק ישראל לנקוט בפעולה מאחר שככל הנראה התגבר החשש מהמשך התחזקות השקל שעלול להשפיע לרעה על הצמיחה במשק ועל האינפלציה. בפעולתו זו, בנק ישראל לוקח סיכון לא מבוטל מאחר שארסנל הכלים שלו התרוקן כמעט לגמרי ועלולה לעלות בעתיד השאלה כיצד יתמודד עם אתגרים בעתיד. יש לציין שבנק ישראל גם הפחית את המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מתוך כוונה לעודד את הבנקים להמשיך ולהגדיל את מתן האשראי".
- שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, ציין כי "במשך תקופה ממושכת אנו חווים דפלציה בישראל אשר נתמכת בירידת מחירי הסחורות ודפלציה עולמית. אך אין היא הסיבה היחידה או העיקרית. אם מסתכלים על דוחות הרשתות הקמעונאיות ניתן לראות בבירות שהצרכן שינה את דפוסי הצריכה שלו ופשוט קונה פחות. בנק ישראל פעל נכון כאשר ניסה באמצעים מוניטריים לגרום לצרכן הישראלי לוותר על חיסכון ולצאת לצרוך שוב תוך כדי שהוא מאותת למשק שבכל פעם שתהיה האטה בביקושים תחול פעולה מוניטרית. לצערי הדפלציה האחרונה לא מבשרת טובות למרבית האוכלוסייה הצעירה בישראל, כי כתוצאה מהורדת הריבית, מחירי הנדל"ן ימשיכו לנסוק בעקבות המשך ביקש יתר למשכנתאות".
- עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר: "לקובעי המדיניות בבנק ישראל ובראשם הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, אסור להתבשם בנתוני העבר מכיוון שקצב הצמיחה ברבעון הרביעי היה חריג ושיקף במידה רבה את התאוששותו של המשק ממבצע צוק איתן. אם נביט מספר חודשים קדימה כמעט ולא ניתן לראות גורם אינפלציוני אחד במשק. ההפך הוא הנכון. האם יש חברה, ספק או כל נותן שירות במדינה שמעלה על דעתו בנסיבות הקיימות להעלות מחירים? לפיכך על קובעי המדיניות בבנק להיות מודעים היטב להלכי הרוח הציבוריים ולמצבה של הכלכלה המשתקפים בסדרת מדדי המחירים השליליים ולפעול במהרה על-מנת לעודד את המשק והפעילות הצרכנית. התחזקות השקל לאחרונה מהווה סיבה נוספת ומשמעותית לתגובה הולמת של הבנק, כאשר הורדת ריבית איננה מספיקה".
|
