X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
ועדת פרס ישראל בתחום חקר המקרא, בראשות פרופ' אליעזר גרינשטיין החליטה להעניק את הפרס לפרופ' אחיטוב על תרומתו החשובה והרבה לחקר ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא ההחלטה התקבלה ביום הולדתו ה-80 של פרופ' אחיטוב
▪  ▪  ▪
פרופ' אחיטוב. העמיק בפענוח הכתובות [צילום: הטלוויזיה החינוכית]

פרופסור שמואל אחיטוב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר המקרא לשנת תשע"ה. כך הודיע (יום ה', 26.2.15) משרד החינוך.
ועדת הפרס, בראשות פרופ' אליעזר גרינשטיין ובהשתתפות הפרופסורים גרשון גליל, שרה יפת וגרשון ברין, ציינה בהחלטתה, שהתקבלה ביום הולדתו ה-80 של אחיטוב, כי פרופ' שמואל אחיטוב הוא מבכירי חוקרי המקרא בארץ ובעולם.
"הוא הרים תרומות רבות וחשובות לחקר ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא ולפרשנות הספרות המקראית. כן העמיק בפיענוח הכתובות העבריות הקדומות והשכיל להציג אותן במהדורה נגישה המשמשת חוקרים ותלמידים הן בארץ והן בעולם. פרופ' אחיטוב קידם ומקדם את המחקר בספרות המקרא בעזרת סדרות פירושים ועיונים ממוקדים שהוא כונן ועורך", לשון הוועדה.

בעל מפעל 'מקרא לישראל'

שמואל אחיטוב נולד בשנת תרצ"ה (1935) בתל אביב. ילדותו עברה עליו בראשון לציון. לימודיו התיכוניים נחלקו בין "מדרשיית נעם" בפרדס חנה לבין בית ספר תיכון בתל אביב. בסוף שנת 1953 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין של תנועת בני עקיבא שבה היה פעיל. את רוב שרותו הצבאי עשה בהדרכה מטעם הצבא (של"ת) בבני עקיבא ובקיבוץ טירת צבי שאליו הצטרף. בשנת הלימודים תשי"ז לימד בבית הספר המשותף בשדה אליהו, והדריך קבוצת נוער עולה ממרוקו בטירת צבי.
בשנת הלימודים תשי"ח התחיל בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים למקרא ולהיסטוריה של עם ישראל. בשנת תשכ"ז סיים את לימודי התואר השני בחוג להיסטוריה של עם ישראל (תקופת המקרא) בהצטיינות. ומיד התחיל בלימודי מחקר לתואר שלישי שסיימם בשנת תשל"ט.
בשנת תשכ"ב (1962) נתקבל לעבודה כעובד מדעי במערכת האנציקלופדיה המקראית, שהייתה ה"אלמה מאטר" שלו. כעבור שנתיים (1964) נתמנה למזכיר המערכת של האנציקלופדיה, ועם פטירתו ללא עת של פרופ' יעקב ליוור (1969), והפנית עיקר עניינו של העורך הראשי פרופ' בנימין מזר לחפירות ליד הכותל, נפלה על שכמו העריכה בפועל של האנציקלופדיה של מחצית הכרך החמישי. לקראת הכנת הכרך השישי גייס את פרופ' חיים תדמור לכהן כעורך-המרכז של האנציקלופדיה. ונתמנה פרופ' אחיטוב לעורך-המרכז של האנציקלופדיה, תפקיד שבו שימש עד שנתמנה לעורך הראשי שלה, והביא את המפעל הגדול של שני דורות של חוקרי המקרא והמזרח הקדום להשלמתו. עוד התחיל בהכנות להוצאת כרך מילואים של האנציקלופדיה, אלא שהתוכנית גוועה באיבה מחמת חסרון אמצעים.
מיד עם השלמת האנציקלופדיה, ועוד לפני צאתו של כרך המפתחות שלה (תשמ"ט), יזם את הקמת "ספריית האנציקלופדיה המקראית", שנתמנה לעורכה. עד היום יצאו בסדרה זו עשרים וחמישה כרכים, ועוד כמה כרכים נמצאים בשלבי עריכה שונים.
בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת יסד יחד עם פרופ' משה גרינברג את סדרת הפירושים המדעיים למקרא "מקרא לישראל", שבאה לענות על החוסר הגדול שבהעדר פירוש מדעי למקרא. סדרה זו נועדה להיות חוליה נוספת בשלשלת המפוארת של פרשנות המקרא היהודית לדורותיה, ולייצג את הישגי מחקר המקרא היהודי המודרני המבוסס על הישגי חקר המקרא ועולמו. משנת 1990, עם פרישתו של פרופ' גרינברג ממלאכת העריכה, פרופ' אחיטוב נושא לבדו בעולו של המפעל.
כל אלה נעשו לצד עבודתו של פרופ' אחיטוב באוניברסיטה, לראשונה באוניברסיטה העברית ואחר כך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע. שם שימש בתפקידים שונים במחלקה למקרא והמזרח הקדום, כולל מרכז המסלול למקרא וראש המחלקה למקרא ארכיאולוגיה ומזרח קדום, וביסס את מעמד המחלקה. פרופ' אחיטוב הקים את הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וניהלה במשך ארבע-עשרה שנה, עד סמוך לפרישתו. בשנת 2000 נתבקש להצטרף למרים תדמור כעורך-שותף של כתב העת Israel Exploration Journal.
פרופ' אחיטוב שימש כחבר ויושב-ראש בוועדות מקצועיות שונות. כיום הוא, בין השאר, חבר בוועד המנהל של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, וחבר בקורטוריון של מוסד ביאליק, וחבר מערכת "בית מקרא", כתב עת לחקר המקרא ועולמו, מוסד ביאליק.

תאריך:  26/02/2015   |   עודכן:  26/02/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
פרס ישראל בחקר המקרא לפרופ' שמואל אחיטוב
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
ברכות, לאדם נפלא ועתיר עשיה  ל"ת
וינטר הניה  |  1/03/15 10:03
2
פרופ' אחיטוב אדם משכמו ומעלה
חשדנית  |  3/03/15 09:55
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות פרס ישראל
יפעת גדות
הפרס - בתחום חקר מדעי המזרח הרחוק    נמנה על ההיסטוריונים המובילים בעולם של ההיסטוריה הסינית המודרנית וכתב מחקרים פורצי דרך על המהפכה הרפובליקנית בסין ועל ראשיה
איתמר לוין
יוצרים בתחומי הקולנוע והספרות מבקשים להורות שהשנה לא יחולקו הפרסים בתחומים אלו ופרס מפעל החיים, בשל חשיפת שמותיהם של חלק מן השופטים והמועמדים
אפרים הלפרין
כל עובד מנהל, פקיד, שוטר, שופט, שר חינוך, נדרש לפעול על-פי חוק ועל החלטותיו לא להיות נגועות בחוסר סבירות קיצונית, ודאי שהפסילה על-ידי שר החינוך הייתה מכוח סמכותו המפורשת בסעיף י"ח לעיל, והנושא שעמד בפני היועמ"ש היה סוגיית סבירות ההחלטה או יותר נכון היעדר אי-סבירות קיצונית בהחלטה
דורון בקל-איילון
כיום כבר ידוע וברור שבתולדות פרס-ישראל נגרמו עוולות וחשבון הנפש בהחלט מתבקש. תחושת העלבון וחוסר הצדק שבשמה טוענים כעת לחורבן פרס-ישראל טומנת בחובה גם הזדמנות לתיקון רטרואקטיבי
אורנה רב-הון
אין שופטים אובייקטיביים    מעולם לא היו, מעולם לא יהיו ולא יכולים להיות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il