בנק הפועלים ובנק
מזרחי טפחות צפויים לבצע הפרשה בדוחות הקרובים בגין חקירת הרשויות בארה"ב. בימים אלה מתקיימים דיונים של ראשי הבנקים עם המפקח על הבנקים, דודו זקן, כדי לקבוע את גובה ההפרשה בעקבות החשד לפיו הבנקים סייעו ללקוחותיהם האמריקנים להעלים מס. נזכיר, כי בגין פרשה זו שילם
בנק לאומי קנס בגובה עתק של 400 מיליון דולר.
לפי הערכות, בנק הפועלים כבר ביצע הפרשה מסוימת בדוחות האחרונים, אולם לא "צבע" אותה כהפרשה בגין הפרשה, אלא סיווג כהוצאה אחרת, זאת באישור בנק ישראל. רשות ני"ע שלחה לבנק מכתב חריף ודרשה ממנו לתת גילוי מלא להפרשות ברבעון הקרוב.
במקביל, הפיקוח על הבנקים והבנקים עצמם דנים בנושא במטרה להכריע האם בדוחות תוגדר ההפרשה כישירה, או שהמפקח יאפשר להכיר בה כסוג של כרית ביטחון שלא תהיה מוגדרת ישירות כהפרשה בעניין החקירה האמריקנית, כפי שנעשה עד כה.
יש לציין, כי סוגיה זו היא על-רקע החשש של הבנקים כי ביצוע הפרשה שכזו מהווה מעין הודאה בפני האמריקנים כי ביצעו את העבירות, וכי לא ברור איך יגיבו אליה.
עדיין לא הוחלט מה יהיה הסכום שיופרש, אולם לפי הערכות ההפרשות יעמדו על מעל ל-100 מיליון שקל בכל בנק, כאשר מדובר בהפרשה ראשונה.
כאמור, בנוסף לדיונים בין הבנק המרכזי לבנקים גם יו"ר רשות ני"ע,
שמואל האוזר, החליט להגביר את מעורבותו בעניין. בימים האחרונים שלח האוזר מכתב נוסף בסוגיה זו לבנק הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי. זאת, לאחר שלפני כמה שבועות שלח האוזר מכתב לארבעת הבנקים וביקש הבהרות לגבי מצבם וחשיפתם ללקוחות האמריקנים ולחקירה של הרשויות בארה"ב.
הבנקים ענו, ובימים האחרונים כאמור, שלח האוזר מכתב נוסף. ככל הידוע, התשובה שקיבלו הפועלים ומזרחי טפחות, שנגדם אכן מתנהלת חקירה, הייתה חריפה למדי. שני הבנקים נדרשו לתת גילוי מפורט על המגעים עם הרשויות בארה"ב, על שיקול הדעת שלהם בטיפול בפרשה והמהלכים שעשו בנדון. המשמעות של הדרישות הללו היא שהבנקים ייאלצו לבצע הפרשה בדוחותיהם. מכתבים אלה, נזכיר, הם במקביל לשיחות שמתנהלות עם זקן בנוגע להפרשה הצפויה.
גובה ההפרשה צפוי להתבסס על הנוסחה שנקבעה בין הרשויות בארה"ב ובשווייץ לכלל הבנקים שיגיעו לפשרה עם האמריקנים. נציין, כי הפועלים ומזרחי טפחות אינם נכללים בקבוצה שזכאית להצטרף להסכם הפשרה. אלא, שגם לאומי לא היה בקבוצה זו ועדיין חלק מהקנס ששילם התבסס בכל זאת על הנוסחה.
לפי מנגנון זה ישלם הבנק קנס בשיעור של 20% מהיקף הנכסים של לקוחותיו האמריקנים. זאת ועוד, אם חשבון הבנק נפתח לאחר ה-1 באוגוסט 2008 (כלומר, לאחר שהרשויות בארה"ב החלו לפעול בתחום זה) - שיעור הקנס בגין אותו חשבון יעלה ל-30% מהיקף הנכסים; ואם נפתח אחרי פברואר 2009, הרי שגובה הקנס מזנק ל-50% מהיקף הנכסים באותם החשבונות.
בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות נמצאים בתהליך מיפוי של הלקוחות האמריקנים (מזרחי טפחות נמצא בשלב מתקדם יותר ואף שכר את פירמת KPMG שתלווה אותו בכך), כך שלפי הנוסחה ניתן להעריך מה היקף ההפרשה. עם זאת, הדיונים בימים אלה מול בנק ישראל הם בסוגיה האם להסתפק בהפרשה שלפי הנוסחה, או לבצע הפרשה גבוהה יותר.
בנק לאומי שילם כאמור קנס של 400 מיליון דולר בגין פרשה זו. הרכיב שנשען על הנוסחה הזו מתוך סך הקנס עמד על 157 מיליון דולר, כלומר היווה כ-40% מהקנס.
כאמור, ההפרשה לפי הנוסחה הזו לא תהיה ההפרשה היחידה שיבצעו הבנקים בגין הפרשה, ושאר הרכיבים יתבהרו יותר כאשר יתקדמו המגעים מול הרשויות בארה"ב. עם זאת, ההערכות הן כי סך הקנס של הפועלים ומזרחי טפחות יהיה נמוך יותר ממה ששילם לאומי, וזאת לאור היקפי הפעילות של שני הבנקים בקרב הלקוחות האמריקנים שהיו קטנים יותר לעומת לאומי.
