אכיפה בררנית כלפי חרדי נושא סכין

שופט בית משפט השלום בתל אביב, ד"ר שאול אבינור, זיכה (22.2.15) את רון שמחון מאשמת החזקת סכין שלא כדין, לאחר שקבע שמדובר באכיפה בררנית מצד התביעה המשטרתית. שמחון, חרדי המתגורר ברובע המוסלמי בירושלים, נתפס בכניסה לתחנת הרכבת סבידור בתל אביב כאשר הסכין בתיקו. לדבריו, הוא זקוק לסכין להגנה עצמית ושכח אותו בתיק. במקביל, נמצאה סכין בידי קצינה בחיל-הים, אשר טענה שהיא קיבלה אותו במתנה מחיילים אמריקניים וזקוקה לו למילוי משימות סודיות בספינה עליה היא משרתת. הקצינה שוחררה מיד ולא הועמדה לדין, בעוד שמחון עוכב בידי שוטר וכאמור הועמד לדין. אבינור אומר תחילה, שיש לפסול את החיפוש במסגרתו נתפס הסכין, שכן לא הוכח שהמאבטח של הרכבת שביצע אותו קיבל הסמכה והכשרה כפי שנדרש בחוק. התביעה לא הביאה את המאבטח לעדות, ולבית המשפט אפילו לא נמסר שמו המלא אלא רק שמו הפרטי - נתן. בנסיבות אלו, לא הוכחה חוקיות החיפוש וממילא לא ניתן לקבל כראיה את הסכין שנמצא בתיקו של שמחון. לאחר מכן עובר אבינור לדון בטענת האכיפה הבררנית ומקבל אותה. הוא קובע, שבררנות זו באה לידי ביטוי הן בטיפול המיידי באירוע בידי השוטר שהוזעק בידי המאבטחים, והן בהתנהלותה של התביעה המשטרתית: "אין ספק כי עניינה של קצינה, קל וחומר חובלת, המשרתת את הכלל במשימות סודיות על ספינות חיל-הים, הוא עניין הראוי לאהדה. עם זאת, בין האהדה המוצדקת והמתבקשת לתפקיד שהקצינה ממלאת, לטובת ביטחון המדינה, לבין מחילה כה מהירה על חשד לביצועה של עבירה חמורה - רב המרחק. אם הסכין נדרשה לקצינה לצורך ביצוע משימות סודיות על ספינות חיל-הים, מן הראוי היה שהסכין תוחזק בספינה ולא ברכבת הומה אדם. יתר על כן, כהערתו החריפה של הסניגור, אם הסכין נדרשת לצורך ביצוען של משימות סודיות על ספינות, הדעת נותנת שחיל-הים ינפק סכינים כאמור לקציניו ולקצינותיו בעצמו ולא יסתמך על תשורות מזדמנות מאת חיילים אמריקנים. "הנה כי כן, לא ניתן לומר שההסבר שסיפקה הקצינה לשוטר שובל על-אודות מטרת החזקת הסכין שברשותה - בוודאי לפני חקירתה ובדיקת גרסתה - הינו הסבר שיש בו כדי להניח את הדעת יותר מההסבר שסיפק הנאשם לשוטר שובל, באותו המעמד, שלפיו הוא שכח את הסכין שברשותו בתיקו. מכאן, שלא היה קיים, בשלב הראשוני הנ"ל של החקירה, בסיס הולם לעריכת אבחנה עניינית בין הקצינה לבין הנאשם. "ברור, אפוא, כי האבחנה שנעשתה על-ידי השוטר שובל בין הקצינה לבין הנאשם, בשלב בו נעשתה, לא נעשתה בהתאם למהות המעשה אלא על-פי מיהות העושה. דא עקא שאבחנה כאמור היא אבחנה פסולה - גם כאשר מדובר בעניינה של קצינה הראויה לאהדה - העולה כדי אכיפה בררנית". את המדינה ייצגה עו"ד אורית אסולין, ואת שמחון - עו"ד טל גלאון.