נסטלבאום יוכל לחקור עדיו של רביד

שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, אסנת רובוביץ-ברכש, קובעת בהחלטה שניתנה (04.03.15), כי פסק דין שניתן בבית דין למשמעת של עובדי המדינה אינו קביל כפסק דין חלוט במשפט פלילי. בכך דחתה השופטת את בקשת העיתונאי יגאל רביד, נגד העיתונאי משה נסטלבאום - שהיה מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון. רביד הגיש בקשתו במסגרת תביעה נגד נסטלבאום. העמדה שהציג: יש להסתמך על פסק הדין שניתן בבית הדין למשמעת נגד נסטלבאום (גם אם ניתן בהסדר טיעון), בהתאם לסעיף 42א(א) לפקודת הראיות. רביד ביקש, בדרך זו, לאכוף את פסק הדין בבית הדין למשמעת, על ממצאיו, גם בהליך האזרחי שהוא מנהל נגד נסטלבאום - שבו הוא טוען כי נסטלבאום השמיץ, הטריד אותו והפלה אותו לרעה. נסטלבאום, באמצעות באי-כוחו, עורכי הדין אורון שוורץ, ויוגב נרקיס, התנגד לכך בתוקף. לגישתו, שהתקבלה על-ידי השופטת, פסק דין בבית דין למשמעת אינו קביל כפסק דין חלוט בהליך פלילי. ועל-כן, ניתן אומנם לצרפו לתיק כהוכחה שאכן ניתן פסק דין, אך אין להסתמך על ממצאיו ומסקנותיו כראיות שהוכחו. החלטת השופטת מאפשרת עתה לנסטלבאום, הדוחה בפועל את אותן טענות ועדויות, "להצעיד" את עדיו של רביד, ולחקור אותם לגבי תוכן עדותם בהליך המשמעתי שהתקיים. באופן זה מבקש נסטלבאום להכריע, אחת ולתמיד, בדבר טענותיו של רביד נגדו. בהחלטתה כתבה השופטת כי אומנם נכונה טענת התובע כי "מגמת הפסיקה היא להעביר את מרכז הכובד מקבילותן של ראיות למשקלן... אולם משקבע המחוקק את התנאים לקבלת פסק דין של ערכאה שיפוטית אחת כראיה בהליך המתנהל בפני ערכאה שיפוטית אחרית; ומשאין תנאים אלה מתקיימים בענייננו - אין מנוס לקבוע כי אין להחיל על המקרה דנן את הוראות סעיף 42 לפקודת הראיות". השופטת דחתה את הבקשה, "במובן זה שהנספחים הנוגעים להליך המשמעתי יוותרו חלק מכתב התביעה רק לשם הוכחת עצם הרשעת הנתבע בהליך המשמעתי". אולם כאמור, נסטלבאום יוכל לחקור את עדיו של רביד באותן סוגיות שנטענו בהליך המשמעתי. בתביעה שהגיש רביד נגד נסטלבאום - מי שהיה בעבר מנהלו ברשות השידור, טוען רביד, כי נסטלבאום לא אישר לו לבצע עבודות פרטיות ובכך גרם לו נזק כלכלי. על-פי כתב התביעה שהגיש רביד, הוא השתכר בשנים 2011-2008 כ-150,000 ש"ח מעבודות פרטיות. בכתב ההגנה טוען נסטלבאום, כי כמנהל חטיבת החדשות הוא היה רק הגורם הממליץ לאישור עבודות אלה, ואם הן לא אושרו, הכתובת לכך היא עורכת הדין חנה מצקביץ', שהייתה היועצת המשפטית של רשות השידור - עניין זה היה בתחום אחריותה. לרביד לא היו כלל אישורים לעבודות פרטיות, טוען נסטלבאום, ולמרות זאת הוא ביצע עבודה פרטית בלא היתר כדין, ותוך ניגוד עניינים לכאורה. בכתב ההגנה נטען עוד, כי במשך תקופות ארוכות נהג רביד לצאת לחו"ל, מבלי שטרח להודיע על-כך מראש למנהליו. באותן תקופות הוא המשיך לקבל שכר מלא גם בגין אותם ימים כאילו עבד בפועל ברשות השידור. נסטלבאום מנהל, במקביל, תביעה על-סך מיליון ש"ח נגד רביד שאותה הגיש לפני מספר חודשים בטענה להוצאת לשון הרע. לטענתו, רביד חזר ופירסם עליו פוסטים ברשת האינטרנט, שמשמעותם היא הוצאת לשון הרע.