בית המשפט העליון ביטל (יום א', 15.3.15) את חיובו של עו"ד יעקב הרכבי לפצות כמה מבני משפחתו ב-3.2 מיליון שקל, בשל עסקות לרכישת קרקעות בארסוף הישנה.
הרכבי היה נשוא לאחותה של תמר אידלמן, רעייתו של אברהם אידלמן - שניים מן התובעים. תובעים נוספים העט בתם קרן ליבנה-אידלמן, חתנם מיכה אבני ומנכ"ל הפניקס לשעבר, ד"ר
איתמר בורוביץ, שרעייתו אסתר הייתה אמו של אבני. הקרקעות בהן מדובר שוכנות בין גבול קיבוץ שפיים, מצפון ועד למתחם בו פעל בעבר מפעל תעש, שעמד להתפנות מהמקום, בסמוך לשכונת היוקרה ארסוף. מדובר בשטחו של הגן הלאומי חוף השרון.
התובעים טענו, כי בשנת 1999 שכנע אותם הרכבי לרכוש קרקעות אלו, באומרו שייעודן עומד להשתנות לבנייה, וכי רק בשנת 2004 התברר להם שמדובר בגן לאומי שלא ניתן לבנות בו. הרכבי טען, כי הרוכשים ידעו שמדובר בעסקה ספקולטיבית, וכי הם בדקו את מצב המקרקעין לפני שרכשו אותן.
השופט
יצחק עמית קיבל את ערעורו של הרכבי, לאחר שהתערב בצורה נרחבת בממצאי עובדה שקבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דפנה אבניאלי. עמית מצא, כי הרוכשים ידעו בזמן אמת שמדובר ברכישה ספקולטיבית, שכן ייתכן שלא יינתן אישור לשינוי ייעוד הקרקע. הוא ביסס ממצא זה על המחיר הנמוך מאוד בו נרכשו המגרשים ועל מסמכים מזמן אמת שהיו בידי התובעים, וציין שהרכבי עצמו רכש קרקע באותם תנאים והופתע מהכישלון בשינוי הייעוד.
עמית אומר, כי התובעים אכן הסתמכו על הרכבי ונתנו בו אמון בשל הקירבה המשפחתית, והרכבי אכן חטא ברשלנות מקצועית ובמצג שווא רשלני בדרך בה הציג בפניהם את הסיכויים והסיכונים שבעסקה. אולם מבחינה משפטית לא מצא עמית מקום לחייבו בתשלום פיצוי. הוא קובע, כי אין מקום לחייב את הרכבי בתשלום פיצויי ציפייה - דהיינו: השווי העתידי של הקרקע אילו היה ניתן לבנות עליה - שכן הוא לא מכר להם את הקרקעות, הוא לא הפר חוזה איתם וכאמור התרשלותו לא הייתה מובהקת משום שהרוכשים אמורים היו לדעת את המצב לאשורו.
עמית גם דחה את דרישת הרוכשים לפיצוי בגין אובדן הזדמנות חילופית - דהיינו: מה היו יכולים לעשות בכספם אלמלא רכשו את הקרקעות - באומרו שפיצוי כזה קיים ברמה התיאורטית, אך קשה להוכחה ברמה המעשית ואכן לא הוכח במקרה הנדון. לבסוף קיבל עמית את ערעורו של הרכבי וביטל את חיובו להשיב לתובעים את ההוצאות שהיו להם בגין הרכישות, שכן התובעים לא הוכיחו את הפער שבין שווי המגרשים שרכשו לבין שוויים ה"נכון" ואת שוויים הנוכחי. עוד אומר עמית, כי בניגוד לקביעותיה של אבניאלי - גם לא הוכח שהתובעים שילמו להרכבי שכר טירחה ודמי ייזום תמורת טיפולו בעסקות.
לנוכח העובדה שהרכבי אכן התרשל, נמנע בית המשפט העליון מלפסוק לזכותו הוצאות בעליון לאחר שביטל את חיובו ב-100,000 שקל הוצאות במחוזי. השופט
נעם סולברג הסכים עם עמית, בעוד המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין סבר בדעת מיעוט שיש להטיל על הרכבי חובת השבה של דמי ייזום בסך 33,000 דולר ולחייבו ב-50,000 שקל בגין ההוצאות במחוזי. את הרכבי ייצג עו"ד אהוד שטיין, ואת הרוכשים - עוה"ד יהודה ברמי ויצחק דוידוב.