הסתדרות העובדים הלאומית הגישה (16.3.15) תביעת רשלנות מקצועית בסך 13 מיליון שקל נגד רואי החשבון המבקרים שלה בשנים 2011-1993, משרד ליוואי את ליוואי, והעומד בראשו, רו"ח עדי ליוואי.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נטען, כי הנתבעים היו אחראים על ביקורת ועריכת הדוחות הכספיים המבוקרים ודיווחיה השנתיים של ההסתדרות הלאומית לרשויות המס. לטענת הלאומית, רואי החשבון אישרו את הדוחות למרות המעילות הנרחבות שבוצעו בידי היו"ר דאז, השר לשעבר
אברהם הירשזון, וכמה ממקורביו בשנים 2005-1998.
לטענת הלאומית, חרף העובדה שהמעילות בוצעו משך שנים רבות בדרך פשוטה יחסית של גניבת צ'קים ופריטתם למזומן ו/או הפקדתם באופן גלוי בחשבונות הבנק של הירשזון ומקורביו, רואי החשבון התרשלו ואישרו את נאותות הדוחות הכספיים ללא הסתייגות או הסבת תשומת לב, ובכך לא מנעו את ביצוע המעילה. לטענת הלאומית, מדובר באי-עמידה של הנתבעים בנוהלי ביקורת אלמנטריים ובהוראות המקצועיות החלות על רואי חשבון מבקרים. הלאומית אומרת, כי הנזק הישיר שנגרם לה בפרשה זו עומד על 11 מיליון שקל, ובנוסף לכך נפגע קשות שמה הטוב.
הפרשה השנייה אליה מתייחסת התביעה היא טענה לדיווח רשלני מתמשך על הכנסות מדמי שכירות שחייבו גילום של מע"מ כאילו שאינם חייבים במע"מ. בשנים 2008-1997 השכירה ההסתדרות הלאומית נכסים לקופת חולים לאומית וקיבלה דמי שכירות חודשיים של מאות אלפי שקלים. באותה תקופה שימשו הנתבעים כרואי החשבון של שני הגופים.
לאורך כל אותן שנים נמנעה ההסתדרות הלאומית מלדווח לרשויות מע"מ וממילא גם לשלם להן מס בגין דמי השכירות, וזאת בניגוד לדין ותוך חשיפת ההסתדרות לעבירות פליליות ותשלום קנסות בסכומים משמעותיים. לדברי הלאומית, ההימנעות מהדיווח ואי תשלום המע"מ נעשתה בהתאם להנחייתם ו/או אישורם המפורש של הנתבעים.
לדברי הלאומית, בשנת 2008 התברר לה חוסר התקינות שבהעדר הדיווח ואי תשלום המע"מ והסיכון הפלילי הכרוך בכך. הנתבעים הנחו אותה לפתוח בהליך גילוי מרצון, אשר הסתיימו בכך שהיא שילמה 3.1 מיליון שקל, ש-90% מתוכם היו בקשר לדמי השכירות. בנוסף לכך, שילמה הלאומית 900,000 שקל לרו"ח שגיא גרשגורן שייצג אותה מול רשויות מע"מ. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ארז דר-לולו וניר מנחם, וטרם הוגש כתב הגנה.
