שופט בבית המשפט העליון ציטט כומר בן המאה ב-17 - שהגיע למסקנה זהה לזו שאליה הגיע ר' משה איסרליש (הרמ"א) במאה ה-16. ואולם, השופט הישראלי ידע על דברי הכומר ולא על דברי הרמ"א.
השופט
ניל הנדל הביא מקרה זה כדוגמא לחוסר הנגישות של שופטי ישראל למקורות המשפט העברי, בדברו בסיום השתלמות משפט עברי במדרשה למשפט מעשי של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין. הוא לא נקב בשמו של עמיתו.
מדובר בדברי הרמ"א, המזכיר שאלוקים פנה לאדם וחוה ושאל אותם על חטא עץ הדעת, למרות שידע את התשובה. מכך מסיק הרמ"א, כי קל וחומר שכאשר שופט בשר ודם יודע את התשובה - עדיין עליו לתת לצדדים את האפשרות להתבטא. "אני לא חושב שאותו כומר הכיר את תשובות הרמ"א, אלא שהם הגיעו לאותה מסקנה", אמר הנדל. "אין לי כמובן בעיה עם זה שהשופט ציטט את הכומר; דווקא יפה שהוא והרמ"א חשבו בצורה זהה. זה אומר משהו לגבי הנגישות למשפט העברי".
