דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים (יום א', 22.3.15) כולל שורה של דוגמאות להחלטות בהן נמצאו תלונות מוצדקות, או שהטיפול בהן מוצה בעקבות הערות לשופטים. כל ההחלטות מובאות ללא פרטים מזהים של השופטים, וגם ללא ציון מדויק של בית המשפט בו מדובר. כמה מהבולטות שבהן:
• שופט תעבורה איים על סניגור, שאם לקוחו לא יודה - יוטלו עליו עונשים בבחינת "למען יראו וייראו".
• שופט שלום אמר לעדה: "הגברת שם עם האדום בשורה השנייה, את זונה? לא, סתם רציתי לדעת". השופט טען, שהשתמש בבדיחה ידועה בנסותו להסביר שניתן להוציא לשון הרע גם בדרך של שאלה.
• שופט מחוזי אמר לעורך דין, שהוא קורא רק את החומר שהוא מוצא לנכון לקרוא ומתח ביקורת על רמת טיעוניו.
• שופט משפחה השתלח בעורך דין והטיל ספק במקצועיותו, ביושרו ובנאמנותו לצדדים.
• שופט שלום קבע "מהרגע להרגע" דיון בבקשה לצו מניעה ולא אפשר לעורך דינו של אחד הצדדים להתכונן לקראתו.
"תעלה אותה על טיל" • שופטת איימה על אזרחית ש"תעלה אותה על טיל". ריבלין מעיר, כי זהו גורלו של שופט, המחויב להתנהג באיפוק גם כאשר הצדדים אינם עושים זאת.
• שופט משפחה הרים את קולו על עורכת דין שהתנגדה להצעת הפשרה שהעלה ואף פגע בה והשפיל אותה.
• פסק דין ניתן עשרה חודשים לאחר המועד שנקבע: שופטת השלום יצאה לשבתון, ועם שובה לא היה התיק מונח בפניה.
• בית הדין הארצי לעבודה לא נתן פסק דין בערעור במשך שנה וחצי, למרות שלוש תזכורות ולמרות שבית הדין הבטיח החלטה בהקדם האפשרי.
• שופט מחוזי נתן פסק דין שנה אחרי שהבטיח להשתדל לתת אותו בהקדם, וגם זאת - רק לאחר הגשת התלונה לנציבות.
• שופטת משפחה נתן פסק דין בתביעת מזונות באיחור של שנה וחצי, ולאחר שנפגעה קשות יכולתה של האישה לממש את בית הזוג.
• שופטת שלום לא הגיבה לפניית הנציבות בנוגע לתלונה, שעסקה בכך שנתנה הצעת פשרה 15 חודשים לאחר שהוגשו תחשיבי נזק.
• שופט שלום אפשר לתיק להתמשך שש שנים; ריבלין אומר שהיה עליו לאחוז במושכות הדיון ולא להניח לצדדים לקבוע את קצב ההתקדמות.
• שופטת עבודה לא עיינה בתצהיר לפני שנתנה החלטה בנוגע לתוכנו.
מסרה מידע לא מעודכן • שופטת שלום מסרה את הנימוקים לזיכויו של נאשם עשרה חודשים לאחר תום 30 הימים הקבועים לכך בחוק. ריבלין אומר, שמדובר באיחור בלתי סביר גם נוכח העומס הכבד שבו הייתה נתונה.
• רשם פסל את עצמו בנימוק שעורך דין מתעלם מהערותיו; ריבלין אומר שזו אינה עילת פסלות.
• רשמת התעלמה מהודעתה של עורכת דין על איחור בשל פקק תנועה, קיבלה החלטה נגד מרשתה, סירבה לקיים דיון מחודש למרות הסכמת הצד השני ולא תיעדה את הדברים בפרוטוקול.
• שופטת שלום מנעה מתובעת להיות נוכחת באולם בעת שהעידו העדים מטעמה, והפרוטוקולים נמסרו לצדדים לא בסיומו של כל דיון אלא רק לאחר סיום הדיונים בתיק.
• שופטת משפחה הודיעה לצדדים רק בישיבת ההוכחות, כי בא-כוח הנתבע ייצג את אחיה שנתיים קודם. בפועל נמצא, שהייצוג נמשך גם באותה עת; ריבלין אומר שהיה עליה למסור מידע זה כבר בישיבת קדם-המשפט הראשונה.
דיינים שוחחו עם "עסקנים" • בית דין רבני לא הכריע במשך 17 חודשים בשאלה פשוטה של חלוקת מיטלטלין.
• בית דין רבני השמיע "הערה לא ראויה ומקוממת", לפיה לא ניתן לשמוע עדות של אישה. אותו הרכב גם אפשר להכניס לתיק תצהיר של עד, בלא שניתן לבא-כוחו של הצד השני לחקור אותו עליו.
• דיינים בבית דין רבני שוחחו עם "עסקנים" בנוגע לתיק שהיה תלוי ועומד בפניהם. ריבלין אומר שמדובר במעשה הפוגע בצורה חמורה באמון הציבור ויוצר חשש ממשי להשפעה של שיקול דעתם.
• בית דין רבני שימש כבורר בניגוד לפסק דין מפורש של בג"ץ, ולפיו אין הוא יכול לקבל סמכות כזאת.
• דיין בבית דין רבני חתם על החלטה למרות שנכח באולם רק בחלק מן הדיון.