שורה של מחדלי חקירה מצד המשטרה הביאו את בית המשפט העליון (יום א', 22.3.15) לזכות מחבל מאשמת נשיאת נשק וירי באזור מגורים. זאת, משום שהמחדלים מנעו מהתביעה להגיש לבית המשפט "דבר מה נוסף" לחיזוק הודאתו של המחבל, שהורשע בתיק אחר ונדון בו ל-34 חודשי מאסר.
אמג'ד אדריס נעצר בידי השב"כ בחשד לפעילות בארגון טרור. הוא הודה, כי רכש רובה "קרלו" (המכונה גם "קרל גוסטב") ו-45 כדורים, הצליח להבריח אותם בתוך תיק לפטופ משכם לירושלים, וכעבור ארבעה חודשים ירה אותם באוויר בחתונה. מאוחר יותר, המשיך אדריס, הוא רכש כדורים נוספים והצליח להבריח גם אותם. למרות הודאתו, לא איתרה המשטרה את הרובה והכדורים.
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את אדריס, אך השופט
ניל הנדל קבע שיש לזכותו מחמת הספק, משום שלא נמצא "דבר מה נוסף" כנדרש בפסיקה במקרה של הודאה. לדבריו, העובדה שאדריס הודה פעמיים איננה מהווה דבר-מה שכזה, שכן שתי הודאות משקלן כאחת לצורך הסתמכות עליהן לשם הרשעה. עוד אומר הנדל, כי כיום יש להרחיב את היריעה בתחום הדבר-מה:
"אין מדובר רק בבדיקת קיומו של 'דבר מה נוסף' בעוצמה מינימלית, אלא הקניית שיקול דעת לבית המשפט האם יש להרשיע את הנאשם או לא. במסגרת מבחן זה יש להרחיב את הראייה ולבדוק ראיות חיצוניות לעומת ההודאה, לחיוב ולשלילה. למשל, יש לבחון לא רק האם קיים 'דבר מה נוסף', אלא האם קיים בנמצא 'דבר מה חסר' או 'דבר מה סותר'. 'דבר מה חסר', משמעותו האם ההודאה לוקה בחסר בנקודה חשובה. 'דבר מה סותר', כלומר האם פרטי ההודאה סותרים את אשר התרחש בפועל בנקודה מהותית".
במקרה של אדריס, קיימים לכל היותר חיזוקים פנימיים להודאה - אך אין די ראיות כדי להסיר את החשש מפני הודאת שווא. "דווקא ריבוי הפרטים בהודאתו של המערער מעצימה את ההסתייגות מהפעולות שנקטה המשטרה, או ליתר דיוק שלא נקטה. בקליפת אגוז, ניתן היה לאמת את הפרטים הרבים שמסר המערער, אך הדבר לא נעשה", אומר הנדל. הוא מפרט את מחדלי החקירה:
- לא נבדק האם הכדורים מהסוג שציין אדריס מתאים לרובה מדגם "קרלו".
- לא נבדק מהו גודלו של רובה כזה והאם ניתן להכניסו לתיק לפטופ. אדריס כלל לא נשאל מה היה גודלו של אותו תיק.
- אדריס מסר למשטרה את שלוש הספרות הראשונות במספר הטלפון של מוכר הנשק, אך היא לא ניסתה כלל לאתר אותו. כשל זה בולט במיוחד, מציין הנדל, משום שהטלפון הנייד של אדריס היה ברשות החוקרים ומשום שהוא סיפר להם היכן מתגורר המוכר.
- המשטרה לא אימתה את פרטי החתונה בה, על-פי ההודאה, ירה אדריס באוויר 45 כדורים, למרות שהוא מסר את שמו של החתן.
- המשטרה לא טרחה לבדוק האם יש עדים שסותרים או מאמתים את טענתו של אדריס, לפיה ירה כמות כזו של כדורים בחצר בית אך איש לא ראה את מעשיו.
- החוקרים לא בדקו את הדרך בה, לטענתו של אדריס, הוא הצליח להבריח פעמיים את הנשק, למרות שמדובר ב"פרצה אבטחתית שאם היא נכונה חשוב שתיבדק לעומק ויינתן לה מענה".
השופטים
סלים ג'ובראן ו
צבי זילברטל הסכימו עם הנדל. את אדריס ייצג עו"ד חליל ח'ורי, ואת המדינה - עו"ד מורן פולמן.
