לנגוצקי ישלם הוצאות לרציו ולליגד רוטלוי

יוסי לנגוצקי והחברות שבבעלותו ישלמו כ-1.4 מיליון שקל לחברת רציו חיפושי נפט, לבעליה, ליגד רוטלוי, ולגאולוג שלה, איתן אייזנברג. זאת, בגין ההוצאות שנדרשה רציו להוציא לצורך ההתמודדות מול התביעה בסך 2.5 מיליון שקל שהגיש נגדה לנגוצקי בטענה לזכויות בקידוח"לוויתן", תביעה שממנה נסוג בהמשך הדרך - כך קבע אתמול (ב') שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יעקב שינמן. עיקר הסכום שיצטרך לשלם לנגוצקי לרציו, בסך 900 אלף שקל, הוא בגין שכר-טרחתם של עורכי דינה, זאב שרף ושרון בן-חיים. רציו אומנם ביקשה לקבל החזר שכר-טרחה בסכום גבוה בהרבה של 2 מיליון שקל, שהוא קרוב לסכום התביעה של לנגוצקי. אולם השופט קבע כי קיימת כפילות ביחס למספר קטגוריות בשכר-הטרחה שנדרש להן החזר. "לאחר עיון בטענות הנתבעים, אני סבור כי קיימת לכאורה חפיפה וכפילות מסוימת ביחס לפעולות שעסקו בלימוד וניתוח קו ההגנה שלהם, כגון בין 'תכתובות, פגישות, בעניינים שונים הקשורים להגנה', ולבין 'הכנה לדיונים', ולטעמי אין לזכות את הנתבעים במלוא הסכום הנתבע על-ידם". כן נקבע כי על לנגוצקי לשלם לנתבעים 450 אלף שקל בגין הכספים שהם שילמו למומחים בתיק וסכום נוסף בסך 35 אלף שקל בגין הוצאות שוטפות שנדרשו להוציא כגון שליחויות, צילומים, טלפונים, דואר, שירותי מזכירות וכדומה. לנגוצקי מסר בתגובה להוצאות שנפסקו לו כי "בית המשפט לא התחשב בפסיקת ההוצאות בעובדה כי ברגע שנודעה לי הטענה של רציו כי היא ידעה על הסוד המסחרי שלי לפני שמסרתי להם אותו, וכי יש מסמך שמוכיח זאת - מחקתי את התביעה. אי-אפשר לחייב אותי על שכר-טרחת עורכי הדין שלהם, עד למועד שבו הם גילו את טענתם. לכן הוריתי לעורך הדין שלי, יוסי שגב, להגיש ערעור".

"שימוש במידע עסקי סודי"

לפני כ-4.5 שנים הגישו לנגוצקי והחברות תמר חיפושי נפט ו-ל.י.א. חיפושים את התביעה, שבה טענו כי הם מסרו בשנת 2004 לגאולוג של רציו, איתן אייזנברג, מידע עסקי שהוביל לתובנה, לפיה, בין היתר, יש סיכוי טוב למצוא נפט וגז בכמות מסחרית בשטח הנמצא בים העמוק מול החוף הצפוני של ישראל. לנגוצקי טען, באמצעות עו"ד יוסי שגב, כי המידע העסקי האמור נמסר על-ידו, תוך החתמת הנתבעים על הסכם סודיות. אולם לטענתו, בניגוד להתחייבות לשמור את המידע העסקי בסודיות ולא לעשות בו שימוש, הפרו הנתבעים את התחייבותם והשתמשו במידע העסקי. זאת, לצורך הגשת בקשה לקבלת היתר מוקדם עם זכות קדימה לקבלת רישיונות בשם "רציו ים", בשטח "גל B". מנגד, רציו טענה כי "טענות לנגוצקי משוללות כל יסוד ומהוות גיבוב של 'עילות תביעה מן הגורן ומן היקב' - בבחינת 'הנייר סובל הכול'". היעדר עילת תביעה באוקטובר 2014, בטרם הוגשו סיכומים בתיק, הגיש לנגוצקי לבית המשפט הודעה לפיה הגיע למסקנה והשתכנע כי לא קיימת לו עילת תביעה כנגד הנתבעים, ולפיכך הוא אינו עומד עוד על תביעתו, ומבקש לדחותה. השופט יעקב שינמן קיבל את ההודעה וקבע כי "בנסיבות אלה, ולאור הודאת והודעת התובעים, הרי שאין עוד טעם בהמשך בירורה של התביעה, ודינה להידחות". במסגרת ההודעה על החזרה מהתביעה הסכימה המדינה כי לנגוצקי ישלם 30 אלף שקל בגין הוצאות המשפט, ואולם לא הושגה כל הסכמה בנוגע לסכום ההוצאות שישלמו לנגוצקי והחברות שבבעלותו לרציו, רוטלוי ואייזנברג. נזכיר כי בתביעה אחרת שהגיש בנוגע לזכויותיו בקידוחי הגז, זכה לנגוצקי להישג גדול מאוד. בתחילת 2014 קבע בית המשפט העליון סופית כי איש העסקים והמיליארדר בני שטיינמץ ישלם ללנגוצקי פיצוי בסך 50 מיליון שקל בגין הפרת ההסכם עמו למימון חלקו בקידוח הגז "תמר". החלטת העליון סתמה את הגולל על הניסיונות של חברת סקורפיו שבבעלות שטיינמץ לבטל את החלטתו של השופט הבורר בעז אוקון, מנהל בתי המשפט לשעבר, שנתן את פסק הבוררות בסכסוך בין הצדדים, כך ששטיינמץ יצטרך להעביר את הפיצוי ללנגוצקי מיד.