פסיכיאטר שזוכה מהטרדה יפרוש משירות המדינה

פרופ' פנחס סירוטה, שהיה מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל, ישוב ליום אחד לעבודתו ויפרוש משירות המדינה. כך קובע (יום ג', 24.3.15) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, זיכה מחמת הספק בחודש שעבר את סירוטה מאשמת הטרדה מינית של רופאה במחלקה, אשמה בה הורשע בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה. דרורי קבע, כי הראיות עליהן הסתמך בית הדין המשמעתי אינן מספיקות כדי להרשיע את סירוטה, ומחלקן אף נובע ההפך מכך. עיקרו של הספק הוא האפשרות לה טען סירוטה, לפיה הרופאה העלילה עליו לאחר שלא מינה אותו לסגניתו והעדיף רופא אחר על פניה. סירוטה נדון בבית הדין המשמעתי לפיטורים לאלתר ונפסל מלשרת במשרד הבריאות במשך שנתיים. רובינשטיין קבע, כי אין מקום לדיון בגלגול שלישי בנושא זה, במיוחד לאחר שסירוטה הסכים למעשה לפרוש מיידית משום שהגיע לגיל הפרישה הסטטוטורי - 67. עם זאת, בפיו של רובינשטיין ביקורת על שניים מהנדבכים בהחלטתו של דרורי. דרורי הציע במהלך הדיון למתלוננת לוותר חלקית על החיסיון של הפסיכולוג שטיפל בה, כך שהלה יעיד מתי סיפרה לו על מעשיו של סירוטה - לפני או אחרי שלא זכתה לקידום. המתלוננת סירבה, ודרורי קבע שיש בכך משום חיזוק לעמדתו של סירוטה. בנושא זה אומר רובינשטיין, כי החוק אכן מאפשר לבית המשפט להסיר את החיסיון לצורך גילוי האמת, אך "ברי כי על בית המשפט לעשות שימוש זהיר במיוחד באפשרות זו" כדי שלא לעקר את החיסיון מתוכנו. רובינשטיין מוסיף: "יצירת כלל רחב, לפיו כל אימת שהמתלונן מחליט שלא לוותר על החיסיון יש לראות זאת כתמיכה בגרסה הנגדית, אינה פשוטה - נוכח הרציונלים העומדים בבסיס הענקתו של החיסיון. ככלל, ניתן להבין התנגדות של מתלוננת או מתלונן להסרת החיסיון, בשל חשש מ'מדרון חלקלק', שמא ייחשף מעבר למה שרצו לחשוף; על כן אין לבוא עימם בטרוניה בהקשר זה". דרורי אומנם לא עשה דבר מעבר לאותה הצעה, אך היה עליו להימנע מההערה לפיה הסירוב מחזק את גירסתו של סירוטה, אומר רובינשטיין. נקודת הביקורת השנייה היא על הנחתו של דרורי, לפיה זעמה של המתלוננת התעורר כאשר לא זכתה לקידום. על כך אומר רובינשטיין: "דברים אלה דומה שהרחיקו לכת, שכן בית המשפט, אגב בירור אשמתו של נאשם בעבירות מין או הטרדה במסגרת הליך פלילי או משמעתי אינו אמור לקבוע עובדות שאין בהן הכרח לגבי המתלוננת עצמה, אשר איננה צד להליכים. "...על בית המשפט להשית לנגד עיניו במקרים כאלה את הן זכויותיה של המתלוננת עצמה והקושי המובנה שיש בעצם הגשת התלונה והעדות בבית המשפט, והן את האינטרס הציבורי בעידוד נפגעות להתלונן, ולפעול במידת האפשר לצמצום ה'קרבנוּת המשנית' הנגרמת למתלוננת מעצם ההליכים". את המדינה ייצג עו"ד דן אלדד, ואת סירוטה - עוה"ד גיורא אדרת ונמרוד ליפסקר.