שופטת בית משפט השלום בירושלים,
מלכה אביב, פורשת מהשיפוט - שמונה שנים לפני שהיא מגיעה לגיל הפרישה הקבוע, 70. אביב תסיים את כהונתה ב-6.5.15, וכעת היא נמצאת בשבתון לקראת פרישה.
אביב ספגה פעמיים נזיפות קשות במיוחד מנשיאת בית המשפט דאז,
דורית ביניש. למרות זאת, נמנעה אביב מלפרוש עד כה. אביב, ילידת 1952, משמשת כשופטת שלום מאז 1998, ומכהנת בירושלים מאז 2001. לאחרונה קבעה אביב, כי המשטרה תפצה את יהודה גליק ב-650,000 שקל על מניעת עלייתו להר-הבית.
"משבש את המבנה הנורמטיבי" בשנת 2010 ננזפה אביב בידי ביניש, לאחר שהתעלמה מפסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר קיבל ערעור על פסק דין שלה בסכסוך שכנים. לאחר שנדרשה בידי המחוזי להשלים את הדיון בכמה עניינים, כתבה אביב בפסק דינה: "המקרה דנן כלל וכלל אינו המקרה בו ראוי היה להתערב". על נימוקיו של המחוזי אמרה "כי אין להם מקום" ובעניין אחר קבעה: "פרשנותו של בית המשפט המחוזי, בכל הכבוד, מביאה לתוצאה אבסורדית על פיה... אינני יכולה להשלים עם הדרך שאליה מנחה אותי בית המשפט המחוזי, בכל הכבוד".
בעקבות זאת קבע נציב התלונות על שופטים דאז,
אליעזר גולדברג: "חובה היה על השופטת לקיים ללא התרסה את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אפילו אין הוא מקובל עליה. בית משפט של ערכאה ראשונה המהרהר אחר מידותיה של ערכאת הערעור שמעליה, משבש את המבנה הנורמטיבי של המערכת השיפוטית".
לאחר קביעתו של גולדברג פנה אשר ספיר, אחד הצדדים בסכסוך, לשר
יעקב נאמן וביקש להעמיד את אביב לדין משמעתי. נאמן דחה את הבקשה לאחר שציין, כי אביב ננזפה בידי ביניש. גם עתירתו של ספיר לבג"ץ נדחתה, אך הנשיא-לעתיד
אשר גרוניס ציין:
"במקרה זה התהפכו היוצרות בין תפקידה של הערכאה הדיונית לתפקידה של ערכאת הערעור. שופט בערכאה דיונית אינו מוסמך ואינו רשאי לבקר את החלטת ערכאת הערעור ונימוקיה. עליו לדון בתיק מחדש, כאשר התיק הוחזר לו, בהתאם להנחיות ערכאת הערעור, אף אם אינו מסכים עם החלטתה. הדבר מתחייב מסמכויות ערכאת הערעור לפי חוק, מההיררכיה השיפוטית ומכללי הנימוס הנוהגים בין הערכאות השונות".
"נחצה הקו בין מעורבות להתערבות" במארס 2011 פסלה ביניש את אביב מלדון בתיק שהתנהל בפניה - החלטה נדירה בה מתקבלת בקשת פסילה. אביב דחתה בשנת 2007 תביעה נגד יעקב נעימי, אך חצי שנה מאוחר יותר הודיעה על ביטולו של פסק הדין, לאחר שנתקלה במקרה בתיק אחר בו היה נעימי מעורב. בתיק זה נמצא דוח של נאמן בפשיטת רגל שמונה לנעימי, ובו חשדות להברחת נכסים ואף למעשים פליליים מצידו.
לאור זאת, קבעה אביב, עולה לכאורה שנעימי הוא "אדם רב מעללים אשר ניהל את עסקיו, לכאורה, בדרך המעלה אפשרות ל'עוקץ' של גופים נותני אשראי וכיום הוא מנסה לכאורה, להעלים את נכסיו, רכושו וכספו מן הנאמן והוא לכאורה פועל להבריחם. כמו-כן, הוא מסובך, לכאורה, עם רשויות המס בגין אפשרות להעלמת מס ויתכן אף כי הוא היה מעורב בסחר בסמים". היא הוסיפה: "אדם זה אינו האזרח התמים אשר הצטייר בפני". אביב דחתה את בקשתו של נעימי לפסול את עצמה, אך כאמור ביניש קיבלה את ערעורו.
לדברי ביניש, "אין כל פסול בניווט הדיון המשפטי בצורה עניינית ונמרצת, אשר מטרתו להתחקות אחר האמת, כל עוד נזהר השופט מאקטיביות יתרה העלולה, ולו גם מתוך רצון כן להגיע לאמת, לפגום באוביקטיביות השיפוטית שלו.
"ואולם, נדמה שבמקרה דנן נחצה הקו שבין מעורבות לבין התערבות, הלכה למעשה, אשר יש בה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט המקים עילה לפסילת השופטת. מעורבות היתר במקרה דנן, משמעותה נטייה ברורה לטובת אחד הצדדים באופן המשקף את נעילת דעתה של השופטת נגד המערער. מדובר באקטיביות יתרה, המעידה, בנסיבות החריגות שלפנינו, על קיומו של חשש ממשי לפגיעה באוביקטיביות השיפוטית של השופטת בניהול המשפט".
