חברת אפקון טוענת (16.3.15), כי חברת נמל חיפה ביצעה נגדה "סיכול ממוקד" ואינה מאפשרת לה להשתתף במכרז הבינלאומי לבניית שער מטענים בנמל. אפקון מבקשת מבית המשפט המחוזי בחיפה לקבוע, כי לא היה מקום לפסילת הצעתה במכרז הראשון.
אפקון אומרת, כי היא התקינה מערכת דומה בנמל אשדוד, ועל ועדת המכרזים היה לקבוע שהיא היחידה העומדת בתנאי הסף. אולם בשורה של החלטות פסולות, שגויות ולא סבירות, החליטה הוועדה "לדחות ו/או לפסול" כלשונה את הצעתה של אפקון ולהוציא מכרז חדש. לדעת אפקון, הוועדה הייתה חייבת לעבור לשלב השני של המכרז ואז לשקלל את השיקולים הטכניים והכספיים.
לטענת אפקון, החלטת ועדת המכרזים לעצור את הליכי המכרז מיד לאחר השלב הטכני ללא בחינת הצעתה הכספית, חותרת תחת עקרונות יסוד של דיני מכרזים. לטענתה, הוועדה שינתה את כללי המשחק של המכרז תוך כדי ניהולו, ייחסה משקל לרכיבים שהמכרז אוסר לייחס להם משקל או לא מתייחס אליהם כלל, וטעתה באופן בו העניקה לה ניקוד בשלב הטכני. עוד היא טוענת, כי נמל חיפה מסרב לאפשר לה לממש את זכות העיון במסמכי המכרז הראשון.
לטענת אפקון, המכרז השני מהווה "מקצה שיפורים" למכרז הראשון, אשר נועדו לחסל את אפשרות השתתפותה בו, ומאידך להכשיר את השתתפותן של שתי המציעות שנפסלו במכרז הראשון. הנמל שינה באופן מהותי את ההוראות הדנות במבנה הנדרש ממציע כדי שהצעתו תהיה כשירה להתמודדות, ואת ההוראות הדנות בייחוס ניסיון של צדדים שלישיים למציע עצמו.
אפקון מציינת, כי לא ידוע לה בשלב זה מי היו שתי המציעות האחרות במכרז הראשון, ועל סמך המידע החלקי שנמסר לה המדובר במציעה ישראלית ובמציעה מחו"ל. בית המשפט דחה את בקשתה של אפקון להקפיא את המכרז במעמד צד אחד. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד צבי חוברס, נדב קולין ורעות זמיר-זינגר, וטרם הוגשה תגובת נמל חיפה.
