שלב נוסף במאבק בין עו"ד
ליעד וטשטיין לבין מי שהיה שותפו וראש לשכת עורכי הדין,
ד"ר שלמה כהן. וטשטיין טוען (25.3.15), כי כהן עשה שימוש פרטי בכספי המשרד והבריח חלק מהן למקלטי מס בחו"ל.
בתביעתו אומר וטשטיין, כי בשלב האחרון של השותפות הוא קיבל כתשלום שוטף 850,000 דולר בשנה, וחלקו ברווחי המשרד – שליש – הגיע למיליוני שקלים בשנה. לדבריו, התיקים שניהל הכניסו למשרד מאז 2008 מיליוני שקלים בחודש. עם זאת טוען וטשטיין, כי כהן סירב להציג בפניו את הנתונים הכספיים של המשרד, למרות שאישר את החשש לפיהם התשלומים אינם אכן מהווים שליש מהרווחים כמוסכם ביניהם.
לפני כשנה, טוען וטשטיין, הגדיש כהן את הסאה, כאשר הודיע לו, כי מחלקו ברווחי 2014 יקוזזו 2 מיליון שקל, שליש מהסכום שהשקיע המשרד בהקמת משרדים חדשים. לדברי וטשטיין, מדובר במשרדים שרכש כהן באופן פרטי או באמצעות חברה שבבעלותו, ואשר אותם הוא משכיר למשרד בתנאים אשר גם אותם סירב לגלות. התוצאה הייתה, שלזכותו של וטשטיין לא עמדו רווחים לחלוקה בגין אותה שנה.
בבקשתו הנוכחית שב וטשטיין על הטענות שהעלה בנוגע להתנהגותו של כהן, במסגרת ההליך המתנהל בין הצדדים בבית הדין לעבודה. לטענתו, בעיצומם הליכי גישור ביניהם, תקף אותו כהן פיזית ומילולית לעיני עובדי המשרד, ובעקבות זאת פרשו הוא ועובדי מחלקתו מהמשרד. פרישה זו היא עניינה של המחלוקת התלויה ועומדת בבית הדין לעבודה.
לדברי וטשטיין, משנכשלו הליכי הגישור, הוא מגיש תביעה זו למתן חשבונות בנוגע לרווחי המשרד בשנים 2015-2002. לטענתו, הנחיצות במסירת החשבונות מתחדדת נוכח מידע שבידיו ביחס לשימושים שונים שעשה לכאורה כהן בכספי המשרד. בין היתר, מדובר לטענתו בהעמסת הוצאות אישיות בהיקף חריג על המשרד, העברות כספים בהיקפים ניכרים לחשבונות במקלטי מס ובמדינות זרות, רכישת תמונות וחפצי אמנות במיליוני שקלים, רכישת נדל"ן בהיקפים ניכרים ועוד.
ככל הידוע לווטשטיין, אף שמדובר בנכסים אשר כהן נהג ונוהג בהם מנהג בעלים, לרבות העברתם לידי בני משפחתו, רשויות המס התירו ביחס אליהם ניכוי מס תשומות, כך שמדובר בנכסים אשר לכאורה אמורים לשמש לייצור הכנסה. אשר על כן דורש וטשטיין גילוי מידע מלא בנוגע לרכישת הנדל"ן, התמונות וחפצי האמנות לגביהן בוצע ניכוי מס תשומות על חשבון המשרד.
הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד עפר פירט, ערן מאיר, אלי שמעון ושי אילת. טרם הוגשה תגובתו של כהן.
