השופט
משה סובל סבור (יום ב', 30.3.15), כי ממדי הקופה הסודית שהחזיק
אהוד אולמרט אצל עו"ד
אורי מסר - ואשר הוכחו בעדותה של
שולה זקן וביומניה - הם הרכיב העיקרי להרשעתו במירמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.
לדברי סובל, "אם קודם לכן ניתן היה לאפשר לנאשם ליהנות מהספק בנוגע למקור הכספים שהחזיק עבורו אורי מסר בתקופת התמ"ת, להניח שמדובר בכספים שהתקבלו אצל הנאשם עוד בתקופת כהונתו כראש עירייה (בה לא חל עליו האיסור של קבלת טובת הנאה הקבוע בכללי ועדת אשר לשרים וסגני שרים בלבד), ולהוסיף ולהניח שחלקם של כספי טלנסקי (שסכומם לא הוכח באותו שלב) בכלל כספי הקופה היה זניח - כעת ברור שכמחצית מהכספים שהוחזקו על-ידי אורי מסר בקופה התקבלו מטלנסקי במהלך תקופת התמ"ת, כך שגם קבלת הכספים, ולא רק צורת החזקתם, היו באיסור.
"כאשר מצרפים החזקה מסתורית ומחשידה בכספי מזומן אל הפרת שני איסורי משמעת בקשר לאותם כספים: איסור משמעת אחד במועד קבלת הכספים, ואיסור משמעת שני בהפרת חובת ההצהרה עליהם ל
מבקר המדינה - הולך ומתקצר המרחק בין המעשים לבין הפגיעה בשלושת הערכים המוגנים על-ידי העבירה של הפרת אמונים: אמון הציבור בעובדי הציבור, טוהר המידות של עובדי הציבור, ותקינות הפעילות של המינהל הציבורי".
עוד אומר סובל, כי התנהגותו של אולמרט בנוגע לקופה הסודית כללה שלושה רכיבי חומרה נוספים. האחד: העלמתם המוחלטת של כספים אלו מהצהרותיו למבקר המדינה בשנים 2006-2003. השני: השימוש בכספים גם למטרות פרטיות, ולא רק למטרות פוליטיות כפי שטען אולמרט (לאחר שבמשטרה הכחיש את קיומה של הקופה). השלישי: מאחר שאולמרט נהנה בצורה פרטית מכספיו של טלנסקי, הרי שהמלצתו עליו לא הייתה רק עבירה אתית אלא גם עבירה פלילית.
כספת נסתרת ובלתי מדווחת סובל אומר: "השקפתי היא שיש להעמיד במרכז הדיון את החזקת הכספים במזומן בכספת נסתרת ובלתי מדווחת אצל אורי מסר. אף שמעשה זה לבדו אינו מספיק לגיבוש אחריות פלילית, מצויה בו ליבת הפגיעה בערכים המוגנים על-ידי העבירה של הפרת אמונים, כאשר יתר הנסיבות והמעשים של הנאשם מקרינים על החזקת הכספים בקופה, מוסיפים לה היבטים שונים של חומרה, ועל-ידי כך מקנים לה את הממד הפלילי.
"בעת מתן הכרעת הדין המקורית ידענו כי הנאשם החזיק בקופה אצל אורי מסר בתקופת התמ"ת למעלה מ-300,000 דולרים במזומן, ואף ידענו כי הנאשם קיבל מטלנסקי בסוף תקופת התמ"ת טובות הנאה בשווי של כ-20,000 דולרים עליהן לא דיווח למבקר המדינה כפי שחייב היה לעשות. אולם לא ידענו כי קיים קשר בין כספי טלנסקי (כספים בסכום ממשי להבדיל מסכום בלתי ידוע שעשוי להיות שולי) לבין הקופה אצל אורי מסר.
"גם לא היה ידוע בעת מתן הכרעת הדין המקורית כי הנאשם עשה בכספי הקופה שימוש פרטי; הפר בתקופת התמ"ת כבר בשעת קבלת כספי הקופה מטלנסקי איסור שנקבע בכללי ועדת אשר; ובהמשך הפר בשנית את אותם כללים משלא דיווח למבקר המדינה על החזקת הכספים עבורו בקופה. בנוסף, בעת מתן הכרעת הדין המקורית לא ניתן היה לשלול את גרסת הנאשם כי האמין שאינו צריך לדווח למבקר המדינה על הכספים שבקופה, בהיותם כספי תרומות פוליטיות. כל העובדות הללו, שלא היו ידועות בעת מתן הכרעת הדין המקורית, התבררו כעת מתוך הראיות החדשות".
