רשות העתיקות חשפה במערה תת-קרקעית באזור קיבוץ להב בדרום, ממצאים מצריים ופרטי יודאיקה עתיקים אשר מעידים בין היתר על קיומו של מרכז פקידותי – מצרי באזור לפני כ-3400 שנה. המערה התת-קרקעית אותרה במהלך פעילות של אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות באזור תל חליף. המפקחים גילו כי שודדי עתיקות פרצו למערה, והחלו לבזוז כלי חרס עתיקים מלפני 3000 שנה. אנשי רשות העתיקות סיכלו את המשך הפגיעה במערה וניהלו במקום חפירה ארכיאולוגית. במערה התגלו למעלה מ-300 כלי חרס מסוגים שונים, אשר חלקם התגלו בשלמותם. לצד כלי חרס, נתגלו עשרות תכשיטים עשויים מברונזה, צדף ופיאנס, כלי אבן ייחודיים עשויים מאבן בהט צהבהבה, חותמות, טבעות חותם וכלי איפור. החפצים הונחו והצטברו במערה במשך עשרות שנים. הארכיאולוג אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, ציין כי "בין שלל הממצאים שנתגלו, שרובם אופייניים לתרבות היהודאית בדרום הארץ, מצאנו עשרות חותמות עשויות אבן, אשר חלקן מעוצבות בדמות חיפושית מכונפת (חרפושיות), ועליהן חקוקים סמלים ודמויות אופייניות לתרבות המצרית ששלטה בארץ בתקופת הברונזה המאוחרת. חלק מהחותמות עוצבו על גבי אבנים חצי יקרות, שמקורן במצרים ובחצי האי סיני". בחפירות התגלו שפע פסלונים (צלמיות) וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית. לדברי גנור, "שנים רבות אחרי יציאת מצרים ניכרות בחפירה הארכאולוגית עדויות להשפעת התרבות המצרית על תושבי הארץ היהודאיים". ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לארכיאולוגיה מצרית במוזאון ישראל, אמרה כי "מרבית חותמות החרפושית שנמצאו בחפירה מתוארכות למאות ה-15-14 לפסה"נ. בתקופה זו, הייתה כנען נתונה תחת שלטון מצרי". לדברי ד"ר בן תור - "על חלק מהחותמות הופיעו שמות מלכים: "בין השאר, ניתן לזהות ספינקס רובץ מול שמו של המלך תחותימס השלישי, שמלך ב-1504 -1450 לפסה"נ בקירוב. חותם חרפושית נוסף נושא את שמו של אמנחותפ השלישי, שמלך בין 1349-1386 לפסה"נ בקירוב. חרפושית אחרת, מתארת את פתח, האל הראשי של העיר ממפיס". ביחידה למניעת שוד הביעו סיפוק רב מכך שבעקבות עבודה מאומצת ונחושה של אנשי היחידה סוכל שוד העתיקות במערה, מאות הממצאים ניצלו משוד וביזה והתאפשר לארכיאולוגים לבצע מחקר מסודר באתר, שיאפשר להוסיף מידע רב ערך להבנת תרבותה של הארץ בעת העתיק.