דחיית בקשה לפטור מאגרה אינה יוצרת מעשה בית דין לגבי בקשה חוזרת, אך בקשה נוספת עשויה להיות שימוש לרעה בהליכי משפט. כך אומר (יום א', 12.4.15) נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
אשר גרוניס.
גרוניס נדרש לשאלה האם בית המשפט רשאי לדחות על הסף בקשה לפטור מאגרה, משום שהיא כבר נדחתה כאשר אותה תביעה הוגשה בעבר. לדבריו, כאשר תביעה נמחקת ולא נדחית, הרי שאם במסגרתה נדחתה בקשה לפטור מאגרה - אין המדובר במעשה בית דין. לכן, יכול התובע לשוב ולהגיש את התביעה ולשוב ולבקש פטור מאגרה, אך זאת רק אם חלה הרעה במצבו הכלכלי וביכולתו להוכיח שאין באפשרותו לשלם את האגרה.
כאשר המצב לא השתנה לעומת זאת, הגשת אותה תביעה וחזרה על אותה בקשה ללא שינוי במצב העובדתי, יכולים להוות שימוש לרעה בהליכי משפט - מוסיף גרוניס. במצב כזה, הוא אומר, נוצר מעין "השתק עילה" לגבי הבקשה לפטור מאגרה:
"אין חולק, כי בין הגשת בקשת הפטור המקורית לבין הגשת בקשת הפטור השנייה לא נשתנה דבר וחצי דבר, בנסיבות או במצב המשפטי. היינו, מדובר באותה תביעה לגביה מבוקש הפטור, והנימוקים שביסוד הבקשה לגבי יכולתה הכלכלית של המערערת מבוססים על טעמים שהיו ידועים למערערת עוד בשעה שהגישה את בקשת הפטור המקורית.
"משמעות הדברים היא, שבקשת הפטור נושא הערעור שלפנינו מהווה, הלכה למעשה, ערעור בדרך עקיפין על מה שנפסק בשלוש החלטות חלוטות בעניין זה, שלא איפשרו למערערת לתקן את מחדליה בבקשת הפטור המקורית. כשלעצמי, נראה לי, כי מכוח ההליכים הקודמים שקיימה המערערת בסוגיית הפטור מאגרה נוצר מעין השתק עילה לגבי סוגיית האגרה".
גרוניס מוסיף: "אין לקבל כדבר שבשגרה הגשת בקשות פטור מאגרה תכופות, המתבססות על טענות עובדתיות ומשפטיות שכבר נדונו או שלא הייתה מניעה לדון בהן אילו נטענו. זאת, בהיעדר שינוי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן החלטה בבקשת פטור קודמת, שניתנה זמן לא רב לפני כן, לגבי אותם צדדים ובגין אותה תובענה. בשל כך, אף אינני מוצא כל טעם להשלים עם התדיינות חוזרת לגבי בקשת פטור מאגרה, השבה ומביאה בפני בית המשפט עניין שכבר נדון והוכרע על ידו, רק משום שההליך העיקרי נמחק והוגש מחדש".
גלגול שלישי לאותה תביעה לצד זאת מציין גרוניס, כי אכן יש קושי לא מבוטל בהחלת הדוקטרינה של מעשה בית דין על בקשה לפטור מאגרה, שכן כאמור מצב כלכלי עשוי להשתנות. מדובר גם בהחלטת ביניים, לגביה אין מעשה בית דין. מכל מקום, הוא מסיים בנקודה זו, אין צורך להכריע בה במקרה הנדון משום שבו כאמור יש לקבוע שמדובר בניצול לרעה של מהלכי משפט.
הדברים נאמרו בהחלטתו של גרוניס לדחות את ערעורה של חברת הבנייה אלי ראובן, המצויה בפירוק, על דחיית בקשתה לפטור מאגרה בתביעה שהגישה נגד חברת הבנייה נ.אלה. היה זה הגלגול השלישי של אותה תביעה, שבפעמיים הקודמות נמחקה בשל אי-תשלום למומחה ובשל דחיית בקשה לפטור מאגרה. גרוניס קבע, כי החברה תוכל לשוב ולהגיש את התביעה תוך תשלום אגרה, כאשר הנתבעים יוכלו לטעון להתיישנות.
המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין והשופטת
דפנה ברק-ארז הסכימו עם גרוניס. את חברת אלי ראובן ייצגה עו"ד תמר לוי, את חברת נ.אלה ייצג עו"ד אמיר שלום, את המדינה ייצגה עו"ד מלי אומיד-ברגר, את הכנ"ר ייצגה עו"ד טובה פריש, וכן הופיע המפרק עו"ד יששכר בר-הלל.
