העליון: גביית ארנונה - לפי השטח המדויק

רשויות מקומיות חייבות לגבות ארנונה לפי שטחו המדויק של הנכס, ואין הן רשאיות לעגל את השטח בצורה כלשהי. חובה זו תחול בכל הארץ מ-1.1.2018, ורשויות שבידיהן נתונים מדויקים על הנכסים חייבות לגבות בצורה זו החל מ-1.1.2016. כך קובע (יום ג', 14.4.15) נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. המחלוקת נגעה לאחת מתקנות הארנונה משנת 2007, בה נאמר: "חישוב שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית אשר תוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע". שתי השאלות שנדונו היו האם תקנה זו מחייבת את כל הרשויות, ואם כן - באיזו צורה עליהן לנהוג כאשר השטח אינו במ"ר מדויקים.

גרוניס דוחה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה כל רשות רשאית לקבוע בעצמה את דרך החיוב בארנונה. לדבריו, עמדה זו מנוגדת לתכלית שביסוד התקנות, ואף תוסיף לבלבול הרב הקיים ממילא בתחום הארנונה בעקבות חוקי הקפאתה החוזרים ונשנים. בשולי הדברים חוזר גרוניס על קריאתו של בית המשפט העליון למחוקק להסדיר בצורה כוללת את הנושא.

מכאן עובר גרוניס לדון בשאלה כיצד יש לנהוג כאשר המ"ר אינם מדויקים, ובודק שלוש אפשרויו: עיגול כלפי מעלה, עיגול כלפי מטה או עיגול לשני הכיוונים (עד 0.49 מ"ר כלפי מטה, ומשם כלפי מעלה). גרוניס דוחה את שלוש האפשרויות באומרו, שהראשונה תוביל תמיד לחיוב יתר, השנייה תפגע בהכנסות הרשות המקומית, והשלישית תביא לכך שתמיד יהיו תושבים שישלמו ביתר.

לאור זאת מגיע גרוניס למסקנה, כי שיטת החישוב חייבת להיות מדויקת, וכדי לאפשר לרשויות להתארגן - הקציב להן קרוב לשלוש שנים לצורך כך.

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את בקשתו של אלעזר עמר לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית חדרה, אשר נקטה בשיטת העיגול מעלה-מטה. למרות זאת, ומאחר שעצם הגשת הבקשה הביאה לקביעתו העקרונית של העליון, פסק לו גרוניס גמול של 20,000 שקל, ושכר של 150,000 שקל לבא-כוחו, עו"ד חיים פינץ. את העירייה ייצגה עו"ד נעמה אקסלרד-דרוקרמן, את היועץ המשפטי ייצג עו"ד יואב שחם, ואת עיריית ראשון לציון (שביקשה להצטרף להליך) - עוה"ד מישאל שרעבי ודניאל זרימאני.