העליון מצמצם נכסי נפקדים במזרח ירושלים

חוק נכסי נפקדים חל על נכסים המצויים במזרח ירושלים ואשר תושביהם מתגוררים ביהודה ושומרון, אך יש להפעילו רק במקרים נדירים ביותר. כך קובע (יום ד', 15.4.15) נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, בראש הרכב בן שבעה שופטים. גרוניס מזכיר, כי החוק נחקק מיד לאחר הקמת המדינה ונועד לטפל ברכושם של פלשתינים שעזבו את הארץ, ובעיקר - להעמידו לצורך התיישבותם של העולים שהגיעו בהמוניהם. בשל כך, הוא אומר, החוק נרחב ונוקשה - וספק אם הוא היה עומד כיום בביקורת שיפוטית, בשל היותו סותר עקרונות של חוקי יסוד. אולם מאחר שהחוק קדם בהרבה לחוקי היסוד, הרי שהוא עודנו בתוקף. לצד זאת מדגיש גרוניס, כי החוק בלשונו הנוכחית עלול לגרום למצבים אבסורדיים, למשל: ישראלי העובר מתל אביב לאריאל - הרי שדירתו בתל אביב הופכת לנכס של נפקד, ולכאורה יכול האפוטרופוס הכללי להשתלט עליה. עם זאת, גרוניס שב ומאמץ את הפסיקה הקיימת, ולפיה בשל לשון החוק - אין מנוס מקביעה שהוא חל על נכסים במזרח ירושלים (שהיא כידוע חלק מישראל) ואשר בעליהם מתגוררים ביהודה ושומרון. אולם, ממשיך גרוניס, יש לקבוע האם ניתן להפעיל את החוק הלכה למעשה. הוא מזכיר, כי המדינה עצמה נהגה במשך עשרות שנים להימנע ככל האפשר מהפעלתו לגבי נכסים כאלו, וזאת בהנחיית היועצים המשפטיים לדורותיהם - וקובע שכך יש לנהוג גם להבא. לאור זאת פוסק גרוניס: "על הרשויות המוסמכות להימנע, ככלל, מעשיית שימוש בסמכויות מכוחו של החוק לגבי הנכסים הנדונים. בתוך כך לא ראיתי מקום לסתום את הגולל ולמנוע כל אפשרות שהיא להפעיל את החוק על נכסים אלה. הנחתנו היא שייתכנו מקרים, אף אם נדירים שבנדירים, שבהם עשויה להיות הצדקה לנקוט צעדים כאמור לגבי נכסים במזרח ירושלים של תושבי איו"ש. במקרים אלה, ביצוע פעולה כלשהי לפי החוק, יחייב קבלת אישור מוקדם לכך מהיועץ המשפטי לממשלה עצמו והחלטה של הממשלה או של ועדת שרים מטעמה". הנשיאה מרים נאור העירה, בהצטרפה לדעתו של גרוניס, כי היא מתקשה לראות אפילו את אותם מקרים "נדירים שבנדירים" בהם ניתן יהיה להפעיל את החוק בקשר לנכסים אלו. התוצאה הייתה שבית המשפט העליון דחה שני ערעורים על הפעלת החוק בנוגע לנכסים כאלו במזרח ירושלים. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר ויורם דנציגר הסכימו עם גרוניס.