לא פעם הקשינו אחי הבכור ואנוכי על אמי שתספר בפרוטרוט את החוויות הקשות שחוותה. אבל היא כאשת ברזל שביקשה להניח מאחור את העבר המזוויע, אמרה לנו, שאינה חפצה שנהפוך לילדי ניצולי שואה חרדתיים. כך ניהלה את חייה עד ליום פקודתה בשנת 2002 ממחלה קשה, כי אין להניח לעבר לנהל את חייך
אנו מתווכחים ומתנצחים ומבקרים ומעליבים ופוגעים, בואו נעצור לרגע, בואו נבלום, ליום אחד, לשבוע אחד, בואו נתמקד במשותף, במאחד, בעתיד, עם משא העבר על כתפינו
