על הכנסת והממשלה לחוקק חוק להסדרת הנושא של מטלות ציבוריות. זו הייתה דעת רבים מהמרצים והמשתתפים ביום עיון על נושא זה, שנערך (יום ג') במכללה האקדמית בנתניה. יום העיון נערך ביוזמת משרד עו"ד
צבי שוב, המתמחה בנדל"ן, ובית הספר לנדל"ן על שם רוני צארום, הפועל במסדגרת המכללה.
השמאי יצחק שפיגל הציג את עיקרי הנושא: ״עיריית תל אביב מחייב את יזמי הנדל"ן במטלות ציבוריות מוגזמות. למזלם של היזמים, מחירי המגרשים הוכפלו בשש השנים האחרונות, כך שהם יכולים - בינתיים - לממן מטלות אלו; אם לא כן, היו נקלעים להפסדים בשל דרישות העירייה."
שפיגל הוסיף: "עיריית תל אביב הגדילה לעשות. היא עקפה את כל פסקי הדין בנושא, ובתוכנית המיתאר החדשה, תא-5000, קבעה במפורש, שהיזמים יחויבו לממן מטלות ציבוריות, ואף קבעה רשימה מפורטת מה וכמה דורשים מכל יזם לממן, על-פי זכויות הבנייה שלו. דוגמה אחרת היא פרויקט אגיש -רבד (בנית מגדל משרדים מעל לבנין הנוכחי ברחוב מוזס בתל אביב - א.ל.). שם קבעה העירייה במפורש, שהיזם יחויב לתת לה שתי קומות מתוך 20 קומות המשרדים, שהוא מתכנן לבנות. שטח שתי הקומות 1,400 מ"ר, והן מוגדרות כמטלה ציבורית".
האחים גינדי ניצחו את העירייה עו"ד צבי שוב: "חלק מהרשויות מודיעות בשנים האחרונות ליזמים, שהם יקבלו היתרי בניה רק אם יממנו מטלות ציבוריות שהרשות תשית עליהם, כגון סלילת כבישים או בנית מוסדות ציבור. הרשות זקוקה לכספים, הטלי ההשבחה אינם מכסים את צרכיה, ולכן הן פונות לדרך זו. האם זה חוקי? זהו תחום אפור. דרישות מעין אלו מגיעות טיפין טיפין לבתי המשפט פסק הדין החשוב ביותר, המהווה נצחון ליזם, ניתן לפני ארבע שנים, בתביעה שהגישה חברת "דירות יוקרה", שקבע כי דרישות אלו אינן חוקיות, גם אם היזם מסכים לדרישות העירייה. News1 מעיר, כי המדובר בחברת בניה בשליטת האחים משה ויגאל גינדי, המקדמת פרויקט גדול בתל אביב.
אולם לאחר מכן - המשיך עו"ד שוב - נתנו בתי המשפט עוד כמה פסקי דין בעניין זה, שכירסמו בפסק דין זה . המצב המשפטי כיום אינו אחיד. אולם נראה, כי ברוב המקרים, הנפגעים העיקריים הם היזמים, ולא הרשויות, כי בתי המשפט הכשירו חלק מההסכמים".
עו"ד שוב אמר, כי הפתרון הרצוי הוא חוק בעניין זה, שיסדיר את הנושא תוך התחשבנות בצרכי הרשויות המקומיות והיזמם. שוב היה בראשון בדוברים שקרא לחוקק חוק בעניין זה.
דנוס: דרישות העיריות מביאות להתייקרות הדירות אוהד דנוס, יו״ר לשכת השמאים: " המצב כיום בלתי נסבל. דרישות הרשויות מביאות להתייקרות דירות, וכך, התשלום בעד המטלות הציבוריות הוא על חשבונם של קוני דירות. יש לחשוב על פתרונות יצירתיים. אציע פתרון אחר לדוגמא: הכנסת שימושים מסחריים לתוך המטלות הציבוריות".
מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, התגוננה: "דרישות העיריות הכרחיות, ולדעתנו גם צודקות, בעיקר בפרויקטים גדולים, שבהם נהנה היזם מרווחים גדולים. בתל אביב אין קרקע מיותרת. העירייה אינה יכולה להשתמש בסמכותה החוקית, ולהפקיע מהיזם קרקע לצרכי ציבור - כי אין קרקע כזו . לדעתנו, מוצדק לדרוש מהיזם, במקום זאת, להשתתף במימון הקמת מבני ציבור בסמוך לפרויקט שלו. אני מסכימה שיש לנהל נושא זה בצורה שקופה וברורה. דרוש לחוקק חוק שיסדיר את הנושא.הרבה עיריות לא יוכלו להתקיים ללא שיטה חיונית זו. הדבר טוב לעירייה ולציבור:"״.
עו"ד אילנה מרכוס סגנית היועצת המשפטית בעירית אשקלון: " עיריות לא יוכלו לפתח שכונות חדשות מכספי הטל ההשבחה בלבד. הן זקוקות לעוד כספים. גם לדעתי, יש להסדיר את הנושא באמצעות חוק".
"היינו יכולים לבנות יותר, לו היו תשתיות" סגן מנכ"ל חברת שיכון ובינוי, אבישי קימלדורף, שהיה בעבר מהנדס העיר חדרה, הציג את נקודת המבט של היזמים:: "המצב הנוכחי לא טוב. חברתנו בונה 2,500 דירות. יכולנו לבנות הרבה יותר דירות, לו היו מוכנות תשתיות על וליד המגרשים שעליהם אנחנו מבקשים לבנות. היזמים רוצים לבנות והעיריות רוצות לפתח, אין מסגרת מסודרת. גם אני סבור, שיש לחוקק חוק שיסדיר את נושא המטלות".
עו"ד מיכה גידרון, שהיה עד לאחרונה יו"ר ועדת ערר מחוזית: "כיום, יכול יזם לקבל זכויות בניה בבנין אחד, במסגרת
תמ"א 38, אם יחזק מבני ציבור במקום אחר בעיר. זהו ניוד זכויות, שמשמעותו המעשית היא מימון בניה או חיזוק של מבני ציבור על-ידי היזם. מדוע הדבר מותר בתמ"א 38, אבל מבקשים לאסור אותו במסגרת תב"ע?".
את יום העיון הנחתה עו"ד יפעת בן אריה, עורכת הניוזלטר המשפטי "עו"ד על נדל"ן". בין המרצים האחרים ביום העיון: פרופ׳ אהרון נמדר (דקאן בית הספר לנדל״ן) עו"ד רונן ירדני, השמאי אריה קמיל, עו"ד עופר צילקר והשופטת בדימוס
שרה גדות.
