"העבירה של מרמה והפרת אמונים היא נושא הראוי להסדרה. זו עבירה מהעבירות הטעונות ליטוש". כך אומרת נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, בראיון ל"הפרקליטים" - בטאון מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. זוהי הפעם הראשונה בה נשיא מכהן של בית המשפט העליון מתראיין עם תחילת כהונתו.
עבירת המרמה והפרת האמונים - מהמרכזיות בתחום השחיתות הציבורית - סופגת ביקורת רבה מצד סניגורים, בטענה שמדובר בעבירת-סל בלתי מוגדרת. בית המשפט העליון קבע מספר פעמים שמדובר בעבירה מרכזית בתחום טוהר המידות. נאור סבורה, כך עולה מדבריה, שהעבירה צריכה להישאר בספר החוקים, אך ראוי להגדיר טוב יותר את מרכיביה העובדתיים והנפשיים - הקיימים כיום בעיקר בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת
שמעון שבס.
לדברי נאור, היא אינה יודעת אם החברה הישראלית מושחתת יותר מאשר בעבר, אם כי "היום יש הרבה יותר מודעות וערנות, ודברים שבעבר היו יכולים לקרות, לא יכולים לעבור היום מתחת לרדאר". היא סיפרה, שאביה היה מהנדס במע"צ, וכילדה תפקידה היה "להדוף מתנות קטנות, בונבוניירות וכל מיני כאלה שניסו לשלוח לו הביתה. תפקידי היה לא לקבלן". לצד זאת, מגדירה נאור את המלחמה בשחיתות כחובה אלמנטרית שראוי לשים עליה את הדגש.
בעד הרחבת זכות העמידה נאור הביעה צער רב על גניזת הקודקס האזרחי, והזכירה שלאחרונה כתבה בפסק דין שיש לנער מעליו את האבק ולהחזירו לדיון. "הקודקס אינו בהכרח כליל השלמות, אבל לקחת את המסמך ולקבור אותו, כפי שקרה, מצער מאוד. צריך לעשות פה מעשה. אם יעלו אותו מחדש על השולחן, הדבר רק יעשיר את המשפט שלנו".
על השקפת עולמה בנוגע לתפקידו של בית המשפט העליון אומר נאור, כי תפקידו הוא לפרש את החוק. "נכון שמגלגלים לפתחנו שאלות שאולי היה מוטב להימנע מהן, ומנסים לגרור אותנו לעיתים לנושאים של פוליטיקה, אבל אנחנו לא ניגרר, ולכן אנחנו שם. קודמי צמצמו את הצורך בהוכחת זכות העמידה, ועשו זאת בצדק, ואז מגיעות לפתחנו שאלות כאלו ואחרות". אני מקווה שאנחנו עונים עליהן בתבונה".
נאור אומרת, כי למדה רבות מהשופטים
משה לנדוי,
מישאל חשין ו
אהרן ברק. מלנדוי למדה את העיקרון "הדין נגזר מהעובדות"; מחשין - ש"הפרקליט בשירות הציבור צריך לראות הציבור כלקוחו, והוא חייב לו אמונים"; ומברק - "ההבנה שיש יותר מפתרון משפטי אחד לשאלה העומדת בפני שופט". לדברי נאור, שופט צריך להיזהר מאג'נדה זו או אחרת בכלל ובנושא האקטיביזם השיפוטי בפרט. "צריך לבוא בפתיחות לכל דבר, גם לסכסוך הקונקרטי שבין המתדיינים וגם לסכסוך הכללי, אחרת בשביל מה אנחנו יושבים פה ושומעים טענות, אם מראש אנחנו יודעים מה צריך להיות?".
לא מכופפים ידיים מול הכנסת על היחסים בין בית המשפט העליון לכנסת אומרת נאור, כי היא מצטערת לשמוע ביטויים כמו "מי יכופף ידיים למי" ומדגישה: "אנחנו לא עוסקים בכיפוף ידיים מול הכנסת. זה לא מושג בלכסיקון שלנו ולא מושג בחשיבה שלנו. אנחנו חושבים כשופטים. אנחנו לא עוסקים במאבקים עם הרשות המחוקקת. אנחנו מכבדים אותה, אבל כשנמצא שחוק זה או אחר אינו עומד בחוקי היסוד, שהכנסת עצמה חוקקה, יש לנו סמכות להתערב".
בתשובה לשאלה אלו נושאים תעלה בפגישתה הראשונה עם שר המשפטים החדש אמרה נאור, כי קודם כל חייב להיות רצון לשתף פעולה וחשוב מאוד שיהיו בין השר לנשיא יחסי עבודה טובים ואמון. ספציפית היא תרצה לדבר על מינוי שופטים שנדחה בשל פיטוריה של השרה
ציפי לבני, הקודקס האזרחי ושינוי תקנות סדר הדין האזרחי. "קשה שכל שנתיים יש בחירות, דברים נתקעים בדרך, גם אצלנו וגם במקומות אחרים", העירה.
את נשיא בית המשפט העליון מגדירה נאור כ"ראשון בין שווים" ומציינת את חשיבות ההמשכיות של מלאכת השפיטה ואת רצף העבודה בין הנשיאים. נאור תומכת בהמשך גישת הסיניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון, המונעת לדבריה "חשבונאות ומחנאות" הקיימות במקומות אחרים. עם זאת היא מציינת, ש"זו לא בהכרח שיטה טובה ליתר חלקי המערכת".
כמו הנשיא הקודם,
אשר גרוניס, נאור מתנגדת בתוקף למשוב השופטים שיזם ראש הלשכה,
דורון ברזילי. "הביקורת אינה מטרידה אותי במיוחד ואנחנו יכולים לחיות איתה", היא מסבירה. "מה שמטריד אותי הוא שלא תהיה תרבות של רצון לשאת חן. ששופט לא ייכנס לאולם עם משוב בראש. שייכנס לאולם באופן טבעי, כשצריך להעיר הוא יעיר, כשלא צריך להעיר הוא יימנע מכך".
לנאור מבט אופטימי על החברה הישראלית: "לא הייתי מחליפה את החברה הזאת. לפעמים מדברים על יחסים עם מנהיגים, על הרצון להחליף את העם. בלי קשר לפוליטיקה, אני לא מחליפה את העם ולא את הארץ, לא גרה בשום מקום אחר... לפעמים כשאתה מגיע למסקנה שיפוטית מסוימת בעניין התנהגותו של נושא משרה אתה אומר לעצמך 'חבל'. החברה הזאת אינה מושלמת אבל זה הבית".
