סמכויות חריגות ליועץ המשפטי

היועץ המשפטי לממשלה בישראל נהנה מסמכויות ועוצמה שאין להן מקבילות במדינות הדמוקרטיות הגדולות. כך מעלה מחקר שערך ד"ר אביעד בקשי מאוניברסיטת בר-אילן עבור פורום קהלת - גוף א-פוליטי המזוהה עם ימין המפה. המחקר השווה את ישראל לארה"ב, קנדה, בריטניה וגרמניה. בקשי אומר, כי ליועץ המשפטי יש סמכויות יותר מאשר לשרים בשני תחומים: חוות דעתו מחייבת אותם וביכולתו להציג בבית המשפט עמדה מנוגדת לשלהם. מצב זה אינו קיים באף אחת מארבע המדינות שנבדקו, בהן יכולה הרשות המבצעת לפעול בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי ולהכתיב לו את העמדות שיציג בבית המשפט. עוד הוא מציין, כי בארבע מדינות אלו היועץ המשפטי הוא שר, תפקידו הוא פוליטי והוא כמובן מחויב לפעול בהתאם למדיניות הממשלה בה הוא חבר. גם העובדה שהיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כפופים מקצועית ליועץ המשפטי, ממשיך בקשי, היא יוצאת דופן. כך נוצר מצב בו הממשלה כפופה למעשה ליועציה המשפטיים, תוך פגיעה חמורה בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי ובמשילות. הדבר גם מונע מן הממשלה את הזכות שיש לאחרון העבריינים: לבחור את מייצגיה בערכאות ולקבוע מה העמדה שתוצג בשמה. בהקשר זה מציין בקשי, כי בארה"ב, בריטניה וגרמניה יכולה הממשלה להיעזר בייצוג חיצוני בלא הצורך לקבל את אישורו של היועץ המשפטי - חובה המוטלת עליה בישראל. מסקנתו של בקשי היא, שיש צורך לבצע רפורמה יסודית בהגדרת תפקידיו של היועץ המשפטי בעניינים שאינם פליליים (המחקר אינו עוסק בשאלת כפל התפקידים של היועץ גם כראש התביעה הכללית). בקשי ממליץ להפוך את חוות דעתם של היועצים המשפטיים להמלצה בלבד, תוך שהממשלה והשרים יהיו רשאים לפעול בניגוד לה ולבחור בייצוג פרטי כאשר ימצאו לנכון במקרים חריגים. עוד מוצע להפסיק את כפיפות היועצים במשרדים ליועץ המשפטי לממשלה, שכן לטענת בקשי הם מייעצים לשר כמו כל יועץ אחר. הוא גם ממליץ לשקול להפריד את הייעוץ מהייצוג ולהטיל חובת סודיות על חוות הדעת של היועץ. לבסוף הוא אומר, כי אם תפקיד ראש התביעה יופרד מתפקיד היועץ, הרי שמינויו ופיטוריו צריכים להיות מסורים לשיקול דעתה הפוליטי של הממשלה.