מנכ"ל כ.א.ל לשעבר, בועז צ'צ'יק, זומן ל
שימוע בטרם יוחלט האם להעמידו לדין בעבירות שוחד, מרמה ו
הלבנת הון בהיקף של מיליארדי שקלים. ההזמנה נשלחה (יום ב', 20.4.15) בידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה גם לשישה חשודים נוספים.
בדצמבר 2011 פתחה המשטרה בחקירה גלויה נגד חברת כ.א.ל, שבשליטת בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, נגד צ'צ'יק - שכיהן גם כיו"ר חברת-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל - סטיב גרינשפן, שהיה סמנכ"ל הסחר בחברה ומנכ"ל חברת-הבת, וחשודים נוספים. התיק הועבר לפרקליטות לאחר שלוש שנים.
החשדות הם, שבשנים 2009-2006 רימו כ.א.ל, צ'ציק וגרינשפן את חברות ויזה ומאסטרקארד העולמיות, תוך ביצוע עבירות בהיקף של מיליארדי שקלים. כ.א.ל שילמה לשתי החברות קנסות של מיליוני דולרים בעקבות חשיפת הפרשה, שבמרכזה עמד ביצוע מסיבי של סליקות שנאסרו בידי שתי החברות.
חברת-בת לביצוע העבירות החשד בפרשה הראשונה הוא שלאור התפתחות הסחר המקוון, החלה כ.א.ל לחדור לשוק סליקת עסקות באינטרנט וסלקה במרמה עסקות הימורים במיליארדי שקלים. במסגרת הגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 ויזה כ.א.ל אינטרנשיונל, שבאמצעותה ביצעה כ.א.ל את הסליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי.
על-פי החשד, משנת 2007 סלקו שתי החברות באתרי הימורים (בהם הימרו תושבי ארה"ב) בקידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה - וזאת בניגוד גמור להוראותיהן של ויזה ומאסטרדקארד. עוד עלה חשד, כי כ.א.ל אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח, וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, והכל תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.
בפרשה השנייה חשודים צ'צ'יק וחברו אלברט אלחדף, כי ביקשו ולקחו שוחד, בסיועו של גרינשפן, מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה תחתה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, אותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בכ.א.ל. צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כ.א.ל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כ.א.ל בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea ויהנה בשל כך מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה.
בפרשה השלישית ובהמשך לפרשה השנייה, החשד הוא שחברת כ.א.ל סלקה במרמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול העסקות חריג מאוד. כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ויזה ומאסטרקארד על הסולקים בשל שיעור ביטול העסקות החריג, פיתחו צ'צ'יק וגרינשפן מערכת מורכבת של מצגי שווא כלפי ויזה אירופה, שאיפשרה לכ.א.ל להמשיך ולסלוק עסקות באותם בתי עסק, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לפחות.
משטר ניהולי מאיים במסגרת פרשות אלו, טוענת המדינה, השליטו צ'צ'יק וגרינשפן בכ.א.ל ובחברת-הבת משטר ניהולי מאיים כלפי עובדיהם וכפו עליהם "ליישר קו" איתם. התנהלותם של צ'צ'יק וגרינשפן הביאה להתפטרותם, בזה אחר זה, של ארבעה מנהלי סיכונים, שתפקידם היה למנוע קליטת פעילות סליקה חריגה.
בשבוע שעבר נעתר בית המשפט המחוזי בתל אביב לבקשת הפרקליטות והוציא צווי תפיסה לחשבונות בנק, נדל"ן ורכוש נוסף של החשודים בשווי של מיליוני שקלים, כדי להבטיח את חילוט הרכוש בעתיד.
במקביל, עדכנה הפרקליטות את המפקח על הבנקים, דודו זקן, בדבר החשדות כלפי החברה וההליכים הצפויים. הוא הורה לחברת כ.א.ל שלא לחלק דיבידנדים לבעלי המניות בה עד לתום הבירור בהליך הפלילי, נוכח החשש שיושת על החברה חילוט בסכומי עתק, אם תורשע בסוף ההליך.
סניגוריתו של צ'צ'יק, עו״ד
נוית נגב, אמרה בתגובה: "כל פעולותיו היו כדין ו
בתום לב לטובת החברה. אני מעריכה כי לאחר בחינת הפרקליטות יתברר שצ'צ'יק לא עבר כל עבירה". כ.א.ל מסרה בתגובה, כי היא מאמינה שלאחר השימוע תקבל הפרקליטות את עמדתה ולא תעמיד אותה לדין.