יש להקציב לוועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון 30 חודשים למתן הכרעה בתביעות המוגשות להן. במקרה של עיכוב מעבר לתקרה זו, יקבל הנכה את הפיצוי המגיע לו מתום שנתיים וחצי מאז הגיש את תביעתו. כך קובעת (יום ג', 21.4.15) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דפנה אבניאלי.
אבניאלי יישמה את העיקרון שבבסיס פסק דינו של בית המשפט העליון משנת 2013, ולפיו יש להציב תקרה של 30 חודשים לבירור התביעה להכרה בנכות בשל השירות הצבאי. "אם לא נעשה כן, יחשב הדבר כמחדל המצדיק תשלום רטרואקטיבי של ההטבות, החל מאותו מועד ואילך", היא קובעת.
הדברים נאמרו בהחלטתה של אבניאלי לקבל את ערעורו של יעקב בראל, אשר הוכר כסובל מנכות נפשית בעקבות פציעתו במוצב המזח שבקו ברלב בשנת 1970. הנכות הנפשית הוכרה לו רק בשנת 2005, וגם אז היה עליו לפנות לבית המשפט כדי שיקבל את הפיצוי החל משנת 1974 ולא רק מיום קביעת הנכות.
במארס 2009 העלתה ועדה רפואית שיעור נכותו של בראל, אך שוב סירבה להעניק לו את הפיצוי בצורה רטרואקטיבית. לדברי אבניאלי, "הקביעה כי על המשיב [אגף השיקום] למנוע התמשכות ההליכים בעניינו של נכה, שזורה כחוק השני בפסיקת בתי המשפט". לכן, כאמור, היא מרחיבה את הנורמה של 30 חודש:
"מדובר בנורמה ראויה לאימוץ. נורמה אשר תחייב את המשיב לוודא, כי נכה יעמוד בפני ועדה רפואית תוך שנתיים וחצי מיום שבו הוגשה התביעה להכרה, אלא אם כן מדובר במחדל מצד הנכה או בסירוב של הנכה לשתף פעולה ולהתייצב בפני הוועדה הרפואית". לפיכך נקבע, כי בראל יהיה זכאי לפיצוי המוגדל החל מנובמבר 1977 - שנתיים וחצי לאחר שהוכר הקשר הסיבתי בין נכותו הנפשית לבין שירותו הצבאי.
עוד קבעה אבניאלי, כי לפיצויים יתווספו ריבית והצמדה בשיעור מלא, משום שמשרד הביטחון עמד על מיצוי ההליך והאריך אותו שלא לצורך. המשרד גם חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את בראל ייצגו עוה"ד סיגל וארז יער, את משרד הביטחון ייצג עו"ד אלון לוי-ליטן, ואת ארגון נכי צה"ל - עו"ד משה מרדלר.