לראשונה מאז נוסד קול ישראל ייפתחו שידורי כל הרשתות בהקראה חגיגית מן התנ"ך. מדי בוקר נפתחים שידורי רשתות קול ישראל בקריאת שמע, מעט לפני השעה 06:00 למעט הבוקר שבו נפתחו השידורים בקינת דוד על יהונתן מפיו של הקריין משה חובב. בשבת בבוקר (07:00) נפתחים השידורים בשיר "אדון עולם" ומיד אחריו מוקרא פרק התהלים "מזמור שיר ליום השבת". השידורים ביום העצמאות נפתחים באותה שעה בפיוט "אדון עולם", ללא פרק מהתנ"ך, וביום שחרור ירושלים נפתחים השידורים כבכל יום אחר. בעקבות פניית הח"מ למנהל הרדיו שמעון אלקבץ, הוחלט השנה על אפיון יום העצמאות ויום ירושלים. בשני המועדים ייפתחו השידורים בשעה 07:00 בשירת "אדון עולם" ומיד לאחריו יוקרא פרק מספר תהלים ברוח היום - את פרק קכ"ו ("שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון") ביום ירושלים ואת פרק קכ"ב ("שיר המעלות לדוד, שמחתי באומרים לי") ביום שחרור ירושלים. ההחלטה התקבלה פה-אחד בוועדה בראשות יגאל בוטון מחטיבת החדשות שמנתה שני חברים נוספים - בני טייטלבוים מרשת ב' ואבי שמידט מנהל רשת מורשת. ניסיונותיו של שמידט לאתר הקלטות ישנות באיכות טובה העלו חרס, ולטובת המשימה גויס הפייטן משה חבושה, שהיה החזן בבית הכנסת של הרב עובדיה יוסף המנוח. לחבושה ניסיון בתחום. הוא הקליט פרויקט בו הקריא את כל פרקי התהלים וחמש המגילות בהיגוי מדויק. הוא עשה זאת מטעמים אידיאולוגיים ולא למטרות רווח ("יש לנו מורשת יפה וחבל שלא ילמדו את זה"). הוא עט כמוצא שלל רב על המציאה ואף הוסיף משלו קטע נוסף שיחתום את שידורי רשת מורשת של קול ישראל ביום העצמאות - "עוד היום בנוב" מספר ישעיהו העוסק בגאולת ישראל. לדבריו, הקפיד בקריאתו רק על הבדלה בין האות כ' לאות ק' ובין האות ת' לאות ט' משום ש"כך הירושלמים הקפידו", אולם לא דקדק על הגיית האות צ' כי זה "לא מקובל בקול ישראל". איש הרדיו איזי מן, ההיסטוריון הלא-רשמי של קול ישראל ומחבר הספר "קול ישראל מירושלים", הביע סיפוק מהחלטת מנהל קול ישראל ואמר ל-News1 כי הוא ממשיך את המורשת אותה התחיל בשנות המדינה הראשונות, כנראה ב-1951, בנימין צביאלי, שהיה המנהל הראשון של תוכניות מורשת ישראל ברדיו ואחר כך בטלוויזיה - לפתיחים מן המקורות ולפרקי היום בתנ"ך אותם הקריא יהושע ברטונוב.