חיפוש בלתי חוקי שערכו שוטרים ברכב בכניסה לאילת הביא לפסילת הראיות שהתגלו בו ולזיכויו של הנאשם מאשמת אחזקת רכוש גנוב שהתגלה ברכב.
השוטרים הוצבו בפברואר 2012 במחסום בכניסה הצפונית לאילת ולאחר חצות עצרו את רכבו של רפאת טוויל לבדיקה. לדבריהם, טוויל התנהג בצורה מחשידה: הוא נראה לחוץ, גמגם והיטה את ראשו לצדדים. לפיכך החליטו לבצע חיפוש ברכב, ומצאו בו סכין, אלת גומי, צ'קלקה משטרתית, מערכת כריזה משטרתית, בקבוק גז שחור, מחסנית וכדורים לרובה אוויר, כובע זיהוי משטרתי, טלפון נייד, תעודת לוחם, תעודת נכה, שני כרטיסי אשראי ומערכת כריזה משטרתית.
בחקירתו לא הכחיש טוויל שהרכוש נמצא בחזקתו, אך טען שחלק ממנו מצא ברכבים ששטף במסגרת עבודתו והתכוון להחזיר לבעליו, חלק קיבל ממקורות שונים וחלק לקח מאביו - שוטר לשעבר - כדי "לעשות רושם" על חבריו.
שופט בית משפט השלום באילת, יוסי טופף, זיכה (14.4.15) את טוויל לאחר שקבע שלא הייתה עילה לביצוע החיפוש. לדבריו, תנועותיו של טוויל לא היוו עילה מספקת, שכן גם אזרח שומר חוק עלול להגיב בצורה כזאת במפגש עם שוטר. העובדה שמדובר היה בשעה מאוחרת אינה מהווה נסיבה מחשידה, בהתחשב בזמן הנסיעה ממרכז הארץ לאילת. עוד נקבע, כי טוויל הסכים רק לחיפוש על גופו ולא הוכח שהסכים גם לחיפוש במכוניתו.
טופף ממשיך וקובע, כי אומנם ניתן היה להרשיע את טוויל על סמך דבריו במשטרה, אך משנפסל החיפוש - הרי שהרכוש עצמו אינו קיים כראיה ולכן ההודאה אינה מספקת. את המדינה ייצגו עוה"ד איציק אלפסי ושחר עידן, ואת טוויל - עו"ד יהונתן רבינוביץ.
